בזיון האוכל בפעולה

שלום לך,

בזמן הגמרא (ויש מקומות שעד היום נוהגים כן) נהגו לזרוק אוכל (כמו חיטים ועוגות) על חתן וכלה. הגמרא אומרת שמותר לזרוק רק דברים כאלה שאינם נמאסים ושאפשר לאכול אותם אחר כך (למשל אגוזים). מהגמרא הזו עולה שכל עוד אחרי הפעולה עם האוכל, אוכלים אותו, או שניתן לאכול אותו אין בכך בעיה. למעשה, נהגו בהרבה מקומות להשתמש באוכל גם מבלי לאכול אותו אח"כ (לעשות ממנו כל מיני תמונות למשל) וניתן למצוא הסברים למנהג, אבל לכתחילה עדיף לא לעשות כך.

בכל אופן, בשאלתך כתבת שאכלתם את הסוכריה בסוף, אז באמת לא היתה בעיה.

עד כאן החלק ההלכתי. בחלק הנפשי, יש כאן ענין מאד חשוב. אנחנו ב"ה גדלים בחברת שפע וכמעט אף אחד מאיתנו לא רעב ללחם. במציאות הזו הרבה יותר קל לנו לשחק באוכל. אבל אנחנו צריכים לזכור שאוכל זה דבר מאד יקר. גם במדינת ישראל יש הרבה ילדים שמאד מאד ישמחו לקבל את סוכרית הטופי הזו. זה נכון שאי אפשר לחיות כל הזמן בהרגשה כזו (שנפוצה הרבה מאד שצל דור שני ושלישי לניצולי שואה) וזה בסדר לארגן ´ערבי אוכל´ אבל מצד שני צריכים להשריש בילדים יחס של כבוד לאוכל ולזכור שאנחנו ברי מזל שאנחנו הולכים לישון שבעים.

יישר כח

טוביה
tsbias@actcom.co.il