שלום.
אני לומד בחטיבה דתית בכיתה ט' שזוהי השנה האחורונה בחטיבה, כלומר שנה הבאה עוברים לכיתה י'.
עכשיו אני ב"ה שומר מצוות לפחות משתדל ואני לא יודע מה כדי לי לעשות.
ללכת לישיבה או ללכת ללמוד בבצפר חילוני עם רמה גבוהה מאד שאני מחכה ללכת אליו הרבה זמן.
אבל מצד שני ללכת ללמוד בישיבה גם מאד היית מעניינת אותי.
המצב שלי כרגע הוא 50 50. לא יודע לאן אני רוצה ללכת. שניהם מושכים אותי וזה לצערי משגע אותי.
שלום רב.
"חברים מקשיבים" מתיימרים הרבה פעמים לייצג בפני השואלים שלהם את קול הנסיון והבגרות. למרות שברוב המקרים אני אישית לא יכול להתחייב לקול זה – בעיקר כי הנסיונות אותם עוברים חלק מן הכותבים נראים לי גדולים וסבוכים עד מאוד – הפעם נראה לי שאני מוסמך לחלוק אתך כמה מהתחושות שעברו עלי, כאשר התלבטתי אם להענות להצעה שגולגלה לפתחי, האם להצטרף לבית הספר למדעים ואמנויות בירושלים. כמה גורמים חברו לבסוף יחד להחלטה שלי לא להרשם ולהמשיך את לימודיי בישיבה התיכונית בראשון לציון, אבל פירוט שלהם יהיה להקדים את המאוחר.
חשוב שתבין שאין מי שיכול לתת לך תשובה חד משמעית לדילמה שלך. בחיים כל מיני ממסדים מכריחים אותך לקבל המון החלטות שאתה לא בהכרח יודע לעשות, וההחלטות האלה יכולות להשפיע עליך למשך כל החיים. האם אתה רוצה ללכת לבני עקיבא או לצופים הדתיים? האם תעשה בגרות במתמטיקה בכתה י'? האם תתגייס לחי"ר או לקורס טיס? אולי אתה רוצה להיות עתודאי או ללכת לתכנית אמירים? ללמוד כלכלה או פילוסופיה? לעבוד בסייטקס או בבית הספר היסודי? ועוד כהנה וכהנה. כל החלטה גוררת סדרה של החלטות חדשות, ומאוד קשה בדיעבד לדעת מה ההחלטה ה"נכונה".
אבל אולי המקרה שלי יעזור לך קצת: הייתי כל החיים חנון טיפוסי, והייתי טוב בהכל, אז ההורים שלי רשמו אותי להמון חוגים של נוער שוחר מדע, והלכתי גם למחנה הקיץ של מדעים ומוזיקה במכון ויצמן – בתור מדען, לא בתור מוזיקאי, למרות שגם ניגנתי בפסנתר. אבל במהלך המחנה, ובעצם בזמן כיתה ח', וכיתה ט' עוד יותר, גיליתי שהרבה יותר מעניינים אותי מדעי הרוח, והתחלתי גם להתעניין מאוד במדעי היהדות. כל העניין של המדעים הפך מבחינתי להיות מיותר ומצאתי את עצמי שמח מאוד להמשיך בישיבה התיכונית שלי.
אבל אולי זה לא המצב מבחינתך. חשוב לי להדגיש שאתה יכול ללמוד בכל בית ספר שאתה רוצה ולהיות דתי, ואפילו להיות בסופו של דבר תלמיד חכם (אם זה מה שאתה רוצה בחיים). אתה יכול, ומסוגל, להציב לעצמך נורמות התנהגות שתעמוד בהם ותדבק בהם (ומה הם יהיו בדיוק נתונים, בסופו של דבר, לשיקול דעתך הבלעדי); אבל שבת וכשרות, ואפילו תפילות, יהיו תלויים בך יותר מבעבר, ותצטרך להיות יותר משכיל ויותר נבון כדי לדעת איך להתמודד עם מצבים שלא היית נתקל בהם סתם כך. מאידך, חשוב שתבין שאם לא תמשיך בלימודים תורניים בזמן התיכון ייתכן שתפסיד זמן חשוב בו היית יכול לרכוש מיומנויות בלימוד גמרא, חברה של ילדים כמוך והתקדמות בעבודת ה'.
"חברה של ילדים כמוך", יכולה, עם זאת, להוות בעיה חמורה בפיתוח אישיות ויצירת כלים לעבודת ה'; חשיפה לשונות היא קרקע פורה מאוד שאפשר לבנות עליו מסד של ראיית עולם מורכבת, אבל חשיפה כזו תהיה "סם חיים" ולא "סם מוות" רק כשהיא באה על גבי קרקע מוצקה של תורה ואמונה.
אני מניח שמורכבות היא שם המשחק פה; לא התחייבתי לפתור לך את הדילמה, אבל אני מקווה שאתה קצת משכיל יותר בקשר לאפשרויות שעומדות בפניך, ותדע שלא רק הבחירה שתבחר חשובה, אלא גם כיצד תוכל לרתום אותך לקידום אישיותך ואופייך, וגם לקידום עבודת ה' שלך, שהיא ככלות הכל מטרתך בעולם הזה.
בהצלחה רבה; אשמח אם תספר לי מה החלטת בסופו של דבר (תכתוב באתר, "עבור עמית") –
עמית.