בני עקיבא

שלום וברכה!

כל הכבוד על הכנות והרצון לתקן את המציאות הקיימת.
כשקראתי את דברייך, הנהנתי בהסכמה, הדברים נכונים! כשהייתי חניך, היה ליבי מלא בקשיים אותם תיארת, היו התלבטויות רבות מה לעשות – בחירתי הייתה להמשיך ולנסות להשפיע מבפנים, בסניף ובהדרכה.

[אי אפשר לתקן מבחוץ]

עומדות בפנייך שתי אפשרויות, בחני אותן מתוך כנות עצמית:

לעזוב ולדאוג לעצמך, יתכן וזה באמת המעשה הנכון משום שאין לך את הכוחות הנפשיים הדרושים על מנת לבצע שינוי ואם תנסי את לא תועילי ואולי רק תנזקי. אם זו החלטתך, אל לך להתבייש חס ושלום או להצטער יותר מידי – כל אדם צריך להכיר במגבלותיו, כמובן שעלינו תמיד לשאוף למעלה, אבל חובתנו לעשות זאת תוך כדי בדיקה מעמיקה שאנחנו לא מטפסים מהר מידי, בכדי שלא נפספס שלב ונמעד. תוצאה של נפילה יכולה להסתיים מסריטות קטנות ועד התרסקות.

אפשרות נוספת היא להישאר ו[לחולל מהפכה!] מדברייך נראה שאת בהחלט מסוגלת לכך – אם זו החלטתך, בהצלחה ויהי ה' בעזרך!

חשוב להבין, לעמוד מבחוץ ולבקר זו לא חוכמה ובדרך כלל גם לא יביא לפיתרון, זאת אף אם המבקר אדם חכם ובעל הערות והארות גאוניות. לעומת זאת, אדם שיהיה בעל כישרונות ואפילו פחותים מאותו אחד שרק מדבר ועומד מבחוץ, אבל הוא בא עם אמונה שביכולתו להיות חלק פעיל וברצונו לתקן– בעזרת ה' יצליח.

[לא לשכוח!]

בבני עקיבא יש המון טוב, על פי רוב הרבה יותר פשוט למצוא את הנקודות החלשות ולהצביע עליהן ובכלל לזעוק גוולד – לעמוד אל מול פני המציאות ולראות את הטוב הקיים ואת שעתיד להיות, קשה הרבה יותר. האנשים שכן שמצליחים לראות מעבר, אל העתיד, הם גם אלו שמצליחים לשנות – הם המנהיגים.

ברכת ה' עליך,

ירון

Benzvi613@gmail.com