בעהי"ת
שלום!
כל יום שעובר אני מרגישה עם עצמי יותר גרוע מבחינת לשון הרע, בעיקר, ויש עוד דברים. כל ערב אני אומרת לעצמי שאני אבהיר לבנות שלא ידברו לשון הרע לידי אבל- או שזה מאוחר מדי, או שיוצא לי לשמוע-סתם כי אני קרובה אליהן, או שלא נעים לי להעיר ואני לא מצליחה, או שזה יהיה חוסר טאקט לא להקשיב כי הן עלולות לשאול שאלות בקשר לזה. בקיצור- מה שאני שואלת:
לשון הרע זה בן אדם לחבירו ולכן חייבים לבקש סליחה מהבנ"א ולא יעזור חזרה בתשובה, נכון?
אבל יש לי מלא, בלי סוף אנשים לבקש מהם (וכל יום הרשימה גדלה), אנשים שלאו דווקא מכירים אותי, שאני לא רואה אותם בכלל ועוד מלא, שפשוט אנחנו לא בקשר-ל ג מ ר י!!! וגם מי שאני כן מכירה- זה לא כ"כ נעים לבוא לכולם (לחלק אני אומרת) אבל יש אנשים (כמו מורות) שזה פשוט לא בא בחשבון (זו לא מורה שמלמדת אותי או שפשוט אני לא אגיד לה סתם סליחה- זה לא נשמע טוב)!
מה אפשר לעשות עם זה?
כבר הרבה זמן אני חושבת על אפשרות (מוזרה, ואני גם לא יודעת אם היא מסתדרת עם ההלכה)והיא:לפרסם לכלל ישראל בקשה שכל אחד יאמר את הקטע (שלפחות אני אומרת בק"ש שעל המיטה: "הריני מוחלת וסולחת לכל מי הקניט…" אולי בשינוי-מה שיהיה צריך- אין לי מושג) וכל מי שרוצה יבקש סליחה וכולם יתכוונו למחול וכו'-לפחות לחלק מהעם. אני יודעת שזה פשוט נשמע לא נורמלי ומוקרץ, אבל מה עוד אפשר לעשות?!
תודה רבה, וסליחה על הגזל זמן ועל השאלה הארוכה!
מוריה
שלום רב לשואלת,
ראשית, כל הכבוד שאת מתעוררת לענין, ושזה מפריע לך, וזה כבר התחלה טובה להתמודד עם הבעייה.
הגמרא אומרת שלאדם קשה מאוד להנצל מאיסור לשון הרע, עד כדי כך שזו אחת מהעבירות שכמעט כל אדם נכשל בהם בכל יום, אין זה פוטר מלעבוד ולהגמל מההרגל הרע, אלא רק זה בא לומר שקשה מאוד לפרוש לגמרי מאיסור לשון הרע.
אמנם חשוב להזכיר כבר עכשיו, שהבסיס של האיסור הוא ש[את] לא תדברי לשון הרע. אם מדברים לידך, זה הרבה פחות חמור, ולא תמיד כדאי להעיר. לפעמים ההערות רק גורמות ליותר אנטי, וליותר שנאה וכו'. כך שבשלב ראשון, חשוב מאד לשמור על עצמך, ואם הסביבה מדברת ח"ו, להמנע מהשתתפות בשיחה וכו'.
נראה לי שבתור התחלה לתיקון, כדאי מאוד ללמוד ולחזור על הלכות לשון הרע ורכילות, הדבר לא רק יעזור לך להגדיר את האסור והמותר, אלא גם עוזר להתמודד, להרגיש את חשיבות העניין, ולשים לב אליו, הרב צבי יהודה, בישיבת מרכז הרב, הנהיג שחצי שעה לפני מנחה יהיה סדר לימוד מיוחד, בו לא ילמדו את הגמרא שבדרך כלל לומדים, אלא ילמדו ספר חפץ חיים ושמירת הלשון, ללמדך מהי חשיבות לימוד הספר של החפץ חיים, וחשיבות נקיות הדיבור.
מסופר סיפור מעניין על החפץ חיים, שפעם אמר לו אדם שמאז שהוא הוציא את ספרו על הלכות לשון הרע, הוא לא יכול לדבר, אמר לו החפץ חיים, בדיוק הפוך! עד שיצא הספר לא יכלת לדבר כי לא ידעת מה מותר לך לדבר ומה אסור לך, אבל עכשו שיצא הספר אתה יודע מה אסור ומה מותר ועכשו אתה יכול לדבר…
בקיצור, שמירת הלשון מדיבור לשון הרע היא מצווה חשובה ביותר, מה שהאדם מוציא מפיו הוא דבר שמשפיע, כמו שאנחנו יודעים שלימוד תורה ותפילה משפיעים בעולמות, כך גם דיבורים אסורים משפיעים בעולמות לרעה.
לגבי שאלתך, האם חלק מהתיקון על לשון הרע הוא לומר לאדם שדיברת עליו לשון הרע שדיברת עליו, אמר על כך הרב שפירא זצ"ל שאם האדם שנפגע מהלשון הרע, אינו יודע כלל מהפגיעה והוא עלול להפגע יותר אם הפוגע יבוא ויבקש ממנו סליחה, על משהו שכלל הוא לא יודע, יש צורך אמנם בתשובה על העבירה, אבל רק כלפי שמים, כלפי האדם כמובן, חשוב מאוד להסתכל עליו מהיום בעין טובה, כתיקון, וככלל טוב תמיד להסתכל על כל העולם בעין טובה, אבל לא צריך לבא אליו ולומר לו שדיברת עליו לשון הרע, אלא ניתן לשוב בתשובה מבלי לדבר איתו על כך.
הרעיון שאת מעלה לפרסם את התפילה שאומרים לפני השינה הוא בהחלט רעיון מעניין ולא מוקרץ (יש דברים מוקרצים הרבה יותר שבכל זאת רצים במייל), ויכול להיות מועיל לאנשים שלא אומרים אותו כיום.
הרבה הצלחה!
עקיבא כהנא