גבאי סורר

יש לי חבר חרדי, בחור ישיבה בדימוס שעדיין לוטש עיניו אל הכולל, אילוצים שונים גרמו לו לעזוב ולחפש עבודה. הבחור התמנה לגבאי בית הכנסת היחיד במקום בו אני גר (הוא מקבל על זה כסף) . הבעיה שהבחור עצלן בצורה מעוררת פלצות. הוא לא מבצע את המוטל עליו מתוקף תפקידו והרבה מהדברים נופלים עלי. למשל נקיון בית הכנסת, הוא מסוגל להפקיר את בית הכנסת לתכולת סוליותיהם של המתפללים עד שהאבק והבוץ זועקים לשמיים, או לחילופין עד שאולץ לנקות ע"י המתפללים.
אני, שמבלה זמן רב בבית הכנסת שמשמש גם כבית מדרש נאלץ לעיתים קרובות לבצע את תפקידו מה שהופך את המצב לנסבל.
לא ניתן להעביר את החבר מתפקידו, וכן לא ניתן למנות גבאי אחר.
אני משתדל שלא לפרט יתר על המידה, אנא קבלו את הדבר כמובן מאליו.
כיצד להוכיח אותו בצורה שלא תגרום לעויינות וכן תגרום לו לבצע את תפקידו כנדרש? הבעיה היא שכגודל עצלותו כך כבודו. הבחור נשוי בין 20 ואני עם הכיפה קטנה, עדיין לא בן 20. מניסיוני הוא רגיש לביקורת שמגיעה מ"למטה" ואדיש לזו שמגיעה מלמעלה. ניסתי לדבר עם המתפללים האחרים אך לשווא. אפשרות נוספת שיש לי היא לא לעשות כלום ולקוות שחמתם של המתפללים האחרים תעלה, הבעיה במקרה הזה היא שלא בטוח שהיא תגיע אי פעם לנקודת רתיחה וגם אם כן האם זה שווה את הפגיעה שתהיה בוודאי בשרותי הדת לישוב כולו.
(ראוי לציין שאין זו דעתי על החברה החרדית או על בחורי ישיבות בכלל ויש לראות את הדברים ללא פרשניות מיותרות)
תודה מראש.