געגועים לנגיעות שהיו..

בס"ד

שלום לך ותודה על הפניה!

אגש ישר לעניין ואומר שאת לא צריכה לדאוג מכך שאת מתגעגעת לנגיעות שהיו או לכינויי החיבה, זה טבענו כיצורים אנושיים, אנחנו זקוקים לחום ולחיבה.

אמנם, כל דבר בעתו, כאשר המגע הגופני מגיע לאחר קשר נפשי עמוק, כזה המביא את בני הזוג לכדי כריתת ברית נצחית, אזי המגע הגופני הוא בחינת התאחדות ומהווה השלמה לקרבה הרגשית.

במקרים בהם המגע מגיע בלא כריתת ברית, לרוב הקשר "נסחב" לכיוון הגופני והחלק הפיסי מאפיל על החלק הרגשי. לרוב, אפילו זוגות שהיה בסיס ראשוני טוב לזוגיות ביניהם, לא יגיעו לכלל נישואים במקרה שלא שמרו נגיעה.
נכון, לא תמיד, ואני רק על הרוב דיברתי.

כמובן, זה לא אומר שאינך צריכה להתמודד, רק ההתמודדות היא באופן אחר: במקום להתכחש לצורך, להודות בכך שהצורך קיים, אבל להגיד לעצמך שאת הרגשות והגעגועים הללו אני שומרת עכשיו עבור מי שיהיה בעלי. "הוא בלא ספק יאהב אותי כפי שאני, וככל שאני אשקיע בעצמי, הקשר העתידי בנינו יהיה טוב ומפותח יותר".

אין ספק שהרגשות לא ייעלמו, אך מאידך הם לא יהוו איום, ואת יכולה להשתמש בכח הגלום ברצון או בצורך ולהטות אותו לכיוון של ציורים אחרים וטובים יותר.

בהצלחה וכל טוב!

אליהו

כמובן, אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול
המייל שלי:
eyfy156@gmail.com