[שוב עוד יום מעצבן]…
אני קם בבוקר, ניגש למקרר, רואה שוב שיש רק – שניצל. צריך לעשות קניות.
עושה קניות, אוכל, ומנסה למצוא מישהו בפייסבוק – אבל כולם חורשים כבר לבגרויות.
שוב עוד יום מעצבן…
טוב נו, נלך עוד פעם לים, בתקופה הזאת יש רוח טובה, אולי אירגע קצת…
מטייל, מטייל, ממש כיפכוף של טיול, ופתאום מבחין לב במשהו מנצנץ על החול לא רחוק ממני.
פונה כה וכה, רואה כי אין איש – ושועט לעבר הדבר [שישנה לי ת'חיים]!
יהלום! יהלום! כן [זה ממש חלום]!!!
עכשיו אני אוכל להחזיר את כל הכסף שאני חייב לכולם! לא אצטרך לעבוד שעות נוספות!
[איזה יום שמח לי היום]…
"איך זה היה נראה?" שאל אותי מוישלה.
הבטתי ביהלום אלף פעם בערך לפני שמכרתי אותו, סיפרתי לו את פרטי הפרטים.
"תשמע, בנאדם, עם היהלום הזה היית יכול לקנות לק מהחוף בים הזזה כאן. אולי היית מוצא כאן עוד כאלה והיית מתעשר! חבל שמכרת אותו.
[שוב עוד יום מעצבן]…
"וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם, וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמְרוּ [מַה זֹּאת עָשִׂינוּ] כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ" (שמות, פרק י"ד פסוק ה').
פרעה השתמש בבני ישראל כעבדים, ופתאום גילה שהם עם [השגחה אלוקית]!
פרופסורים יכולתי לשים אותם!!!
חבל שבזבזתי אותם על בניה ועבודות פשוטות! יכולתי להרים אימפריה של ממש עם אלו!!!
מה שמתי אותם חוטבי עצים ושואבי מים?!
"מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ"?!
רבי זבולון גראס ([חסיד סלבודקה, כיום דיין ברחובות]), נשאל על ידי אביו:
"מה הקשר בין המשל לנמשל? הרי כאן במשל – האדם לא ידע את שווי האבן ונתן אותה, ואילו פרעה היה חייב לשחרר אותם! מה הקשר ביניהם?!"
הסביר אביו: אותו הדבר לגבינו!
למשל – בתפילה, בסוף נבכה: למה לא התפללנו כמו שצריך הרי ממילא אנחנו בבית הכנסת יכולנו לכוון יותר טוב ולהרוויח תפילה איכותית יותר. וכן לגביי לימוד תורה. בגמילות חסדים ובשאר המצוות.
העניין הוא – להוציא את [הבסט עוף זה בסט עוף זה בסט] בכל מעשינו.
כמעט חצי שנה עברה מאז יום הכיפורים בו הבטחנו הבטחות לקב"ה ו[לעצמנו].
עכשיו, בפרט בשבת שירה, יש לנו הזדמנות פז להתחזק – [לשמוע אל הרינה ואל התפילה]!
שבת שלום!
חברים מקשיבים
