בס"ד
בפרשת השבוע, פרשת וארא, מתחיל האקשן של סיפור המכות. שבוע מכה – 3 שבועות הפסקה:
דם במאגר המים הגדול של מצרים המדברית, לאחר חודש – צפרדעים משתוללות, ולאחר חודש – כינים מעצבנות…
והנה מגיע החודש השביעי, ושוב משה נשלך לפרעה למסור לו אזהרת כוננות:
"וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה, כָּל הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה – וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד וָמֵתוּ" (שמות, פרק ט' פסוק י"ט).
התורה מספרת שיש אנשים שלקחו את האזהרה ברצינות, ויש כאלה שלא:
"הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה, הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים. וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר ה', וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה" (שמות ,פרק ט' פסוקים כ' – כ"א).
הגמרא במסכת סנהדרין מדברת על מדרגות של צדיקים, בנוגע ליראת ה':
"אמר רבי אבא: גדול שנאמר בעובדיהו יותר ממה שנאמר באברהם.
דאילו (=ש) באברהם [לא] כתיב "מא(ו)ד" – "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹוקִים אַתָּה" (בראשית, פרק כ"ב פסוק י"ב),
ובעובדיהו כתיב "[מא(ו)ד]" – "וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה' מְאֹד" (מלכים א', פרק י"ח פסוק ג')".
אברהם קיבל את התואר לאחר עקידת יצחק – זאת סיבה מאוד טובה להיקרא "ירא אלוקים", וכן עובדיהו שהיה נביא ה' היה גם בהחלט ראוי.
אבל [עבדי פרעה] שהצילו את העבדים והמקנה מהברד, עשו מעשה שנראה כדבר [הטבעי והפשוט ביותר] שיעשה כל בר דעת!
למה זיכה אותם מעשה כזה בתואר הנעלה "[הירא את דבר ה']"?
התשובה טמונה במעשה השליחות של משה לפרעה…
פרעה, אמר מההתחלה: "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ"? (שמות, פרק ה' פסוק ב').
אחרי כל האותות והמופתים, היד החזקה והזרוע הנטויה שהיו עד אז, פרעה עדיין לא הסכים להגיד "אצבע אלוקים היא" (שמות, פרק ח' פסוק ט"ו).
פרעה עשה [את עצמו] כאלוהות, והקשה את ליבו שוב ושוב.
עבדי פרעה התחנכו וחיו את חייהם בדרך זו.
רבים מהם לא התעוררו לראות את יד ה' בשש המכות שקדמו לברד.
מבחינתם, [אין] זה מעשה שגעון לעזוב את עבדיהם ומקניהם בשדה, שעה שהברד מאיים לרדת, שהרי, כמלכם, אף הם אומרים: "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ"?
והנה, כשעבדי המלך נמצאים ליד
