ראש השנה. משמעותו של שם חג זה נשמעת מיוחדת אפילו אם ננסה להבין אותה בפשט – ההתחלה של כל השנה הבאה עלינו לטובה!
המדרש "שכל טוב" כותב: ומלאכי דין ומלאכי רחמים באים להתייצב על ה' – אלה לקטרג ואלה להמליץ יושר… ומאהבת ה' אותנו קבע יום זה [יום פקודה טובה ורחמים]. כי ביום זה קרו מאורעות טובים של פקידת ה' את הצדיקים וקבלת תפילות עם ישראל:
ביום זה פקד את שרה וחנה, פקד את יוסף והוציא אותו מבית האסורים, בטלה עבודת הפרך והשעבוד לפרעה, ועוד…
רעיון זה גם מוזכר בנוסח התפילה "ובכן, ו- ה' פקד את שרה כאשר אמר, [צאצאיה] כן פקוד לטוב היום, קדוש" (מחבר: [ר' אלעזר הקליר]).
אכן, על פי הגמרא פסקו הרמב"ם וה"שולחן ערוך" לקרוא ביום טוב ראשון של ראש השנה בפרשיית "[ו- ה' פקד את שרה]" (בראשית, פרק כ"א פסוקים א' – כ"א), ולהפטיר "[ויהי איש אחד מן הרמתים]" (שמואל א', פרק א' – ב').
אבל ההסבר הזה לא ניתן מענה לשאלה שעולה מקריאת הפרשה כולה!
פקידת שרה מוזכרת [רק בפסוק הראשון]!!! שהוא בכלל משמש רק חלק לפתיחת פרשיית גירוש ישמעאל.
[יוצא שעניינה של פרשייה זאת היא שילוח הגר וישמעאל וברכת המלאך לישמעאל]! מה זה קשור לראש השנה וליום הדין?! הזוי לגמרי!!!
אבל במבט נוסף עם זווית ראייה שונה אפשר לראות שלא הגורל של ישמעאל וזרעו הוא הרעיון שמתקני התפילה רצו לבטא…
האופן שבו הקב"ה דן הקב"ה את אדם זה שהמלאך העיד עליו שיהיה פרא אדם [עוד מלפני שנולד]! – "ידו בכל ויד כל בו" (בראשית, פרק ט"ז פסוק י"ב), ו[אף על פי כן] ברכו ה'!
על זה אמרו בגמרא: "אמר רבי יצחק: אין דנים את האדם אלא לפי מעשיו [באותה שעה], שנאמר: 'כי שמע אלוקים את קול הנער [באשר הוא שם]' (בראשית, פרק כ"א פסוק י"ז)". (תלמוד בבלי מסכת ראש השנה, דף ט"ז עמוד ב').
זהו המסר העולה מפרשייה זו: אנו מזכירים את סגולת היום בו פקד ה' את שרה, אבל בכך אין די.
אנחנו מבקשים מהקב"ה שיקבל את תשובתנו [גם אם אנו עתידים לשוב ולחטוא], כי אין דנים את האדם אלא לפי מעשיו [של אותה השעה]!
יהי רצון שתתקיים התפילה שאנו מברכים לפני קריאת התורה:
"[אב הרחמים], הוא ירחם עם עמוסים (=עם ישראל, הנישאים על ידי הקב"ה),
ויזכור ברית איתנים (=האבות), ויציל נפשותינו מן השעות הרעות,
ויגער ביצר הרע מן הנשואים (=עם ישראל),
ויחון (מלשון "חנינה") אותנו לפליטת ע
