האם אולפנות וישיבות צריכות לתת רקע פוליטי?

שלום לך תמר.
ממש כיף לי לענות לשאלה כזו. היא פשוט מזכירה לי חוויה נעימה – סמינריון שעברתי לא מזמן. ישבנו שם, יחידה אחרי יחידה, וכל הזמן הבנות ביקשו / הורו / הפצירו שלא לדבר על פוליטיקה, על ארץ ישראל וכו'. הגיע ליל שבת: תפילה, יחידה, טיש, חוג ואז, כדרך עולם הסמינריונים, אחרי החוג עולות כל מיני שאלות. שלא כדרך העולם, הפעם המדריך שאל.
שאלתי אותן מה ההתנגדות הגדולה שלהן לדבר על ארץ ישראל, פוליטיקה וכו'. הן אמרו לי שנמאס להן מזה, הן כל הזמן שומעות על זה בבית ספר [למרות שזה בכלל לא התפקיד שלו] וזה כבר הגיע להן 'עד הגג'. המילים האלה, שאין זה התפקיד של בית ספר, 'הקפיצו' אותי. הבנתי שאולי כאן שורש הבעיה.
שאלתי אותן למה אין זה תפקידו של בית ספר, מה בעצם תפקיד האולפנא. הן ענו לי שבאולפנא לומדים. 'מה לומדים?' שאלתי והן ענו לי שבאולפנא לומדים כל מיני דברים, מתמטיקה, אנגלית, ביולוגיה . . .
כמעט קפצתי מהכיסא. אם לפחות היו מכניסות את מחשבת ישראל בתוך הרשימה. . .
בכל אופן, אמרתי להן את שלא אמרו. שבאולפנא לומדים גם תורה, אבל אולפנא, או ישיבה, זה לא רק מקום לימוד של מידע. זה מקום חינוך, כפי שמשרד החינוך קורא לעצמו, כפי שהמחנכת קוראת לעצמה. 'מהו חינוך?' שאלתין, ולפי הפרצוף והחיות המבויש ראיתי שקצת, קצת נפל להן האסימון.
חינוך הוא לא ידע אלא דרך חיים. דרך חיים מטבעה עונה תשובות לשאלות גדולות. מתמטיקאי אינו משולש או מרובע, אבל איש תורה הוא איש שמקרין החוצה תורה ומחנך הוא אדם שמקרין החוצה את דרך חייו, על כל השלכותיה.
יש שאלות בפוליטיקה שקשורות רק לפוליטיקה, אבל הן מעטות. לרוב דרכה של התורה עונה גם על שאלות ההנהגה שעולות בדורינו. לפעמים זה בצורת הלכה מפורשת, לפעמים זה בצורת התבוננות בדרך שחז"ל הנהיגו את דורם, לפעמים העניין מפורש יותר ולפעמים צריך קצת יותר ידע כדי לראות איפה הוא נמצא בדרך התורה, אבל הרבה פעמים העניין כבר נמצא שם.
התשובה היא שוודאי, וודאי שצריך לתת רקע פוליטי, כי זהו חלק מתהליך החינוך.
באולם האקדמאי ה'תורה' השלטת היא שאין למלמד, למורה, ללמד מה נכון לעשות וכו', אלא רק להרצות את העובדות, להקנות את הידע, והתלמיד יבחר לו את דרכו. אין זו דרכה של תורה. חז"ל מסבירים שתורה היא מלשון 'הוראה', היא מורה לנו את הדרך הנכונה, השביל הנכון בחיים, וגם מורה התורה צריך להורות דרך בחיים, ולא רק להרצות עובדות.
את החינוך הגדול ביותר מקבלים לא דרך מילים אלא דרך מעשים. נכון, זו קצת בעיה חוקית היום, וצריך לתת את הדעת כיצד לפתור זאת, אבל באופן עקרוני, אולפנא שמבטלת יום לימודים למרות כל לחץ הבגרויות כדי להיות בהפגנה, בעיר אוהלים, בחלוקת פליירים, אולפנה כזו חינכה את תלמידיה הרבה הרבה יותר משיעור מחשבת ישראל שבו דיברו על חשיבות ישיבת הארץ. יש ערך גדול מאוד למעשים. כמובן, צריך לשלב בין הדברים, ובטח בגיל צעיר חשובה מאוד גם הקניית הידע הבסיסי וההעמקה בו ככל הניתן, אבל גם בתחום הידע יש לתת לתלמידים את הידע הנכון, ידע התורה הכולל את הדרכותיה לדרך החיים בעולם, וגם בתחום המעשה יש לחנך את התלמידים להגשמת הדברים, להורדתם ל'שטח'.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,חברים מקשיבים,
ymvy@walla.co.il