האם טוב להקשיב לרדיו כשיש פיגוע?

שלום לך.
כאשר קורה פיגוע טבעי מאוד להרגיש את הצורך להתעדכן ולדעת מה קרה, מי נפגע ומה ומצבו. הרי מדובר באחינו האהובים. אנו מצטערים בצערם וכואבים את כאבם.
אך לפעמים יש נטייה שברגע ששומעים שיש פיגוע ח"ו, נצמדים למקלט הרדיו או הטלוויזיה למשך שעות ארוכות, ובזה כבר יש בעיה. כי להתעדכן בכל הפרטים החשובים די בהאזנה למבזקי החדשות מדי פעם. אך מטבע הדברים כאשר קורה פיגוע בשעות הראשונות הפרטים לא ידועים ורוב העיסוק הרדיופוני נע סביב חזרה מיותרת על אותם פרטים שוב ושוב וריבוי של מלל עם מעט תוכן, תוך כדי דילוג עצבני מכתב לכתב, בכדי למלא את שעות השידור. מדובר בשעות של האזנה שלא תורמות לידע ולא לבריאות הנפשית של אף אחד. עדיף במקום זה לעסוק בדברים מועילים יותר – לקרוא תהילים ולהתפלל לרפואת הפצועים ולהצלחת מלאכת הרופאים (זה בוודאי מועיל יותר לחולים מאשר האזנה לשידורי הרדיו תוך כדי כסיסת ציפורניים עצבנית) ולעשות דברים מועילים ותורמים אחרים. יש גם נטייה לחלק מאנשי התקשורת להתבוסס באווירת נכאים ולזרוע ייאוש ודיכאון אחרי כל פיגוע בצורה שחורגת בהרבה מהפרופורציות. האזנה להם לא תורמת להרגשה ולשלווה הנפשית של האדם. גם אם קשה וכואב לפעמים אנחנו לא מיואשים ולא מאבדים את התקווה. אנחנו לא שוכחים את כל הטוב שיש לנו ואת המצב הנוכחי, שגם אם הוא נדמה לנו כקשה לפעמים – תשאל כמעט כל יהודי באלפיים השנים האחרונות האם הוא יהיה מוכן להתחלף איתך – יהודי שחי במדינת ישראל העצמאית עם צבא משלה ומשטרה משלה, במצב כלכלי טוב ובאיכות חיים מכל הבחינות – ותראה שהתשובה היא חיובית.
לסיום אזכיר רק נתון מספרי אחד קטן שאולי יכול להחזיר אותנו לפרופורציות. במשך חמישים השנים מאז קום המדינה, נהרגו כעשרים אלף יהודים בכל מלחמות ישראל ובפיגועים. זה הרבה מאוד וזה כואב. אך לא נשכח דבר אחד- ב"יום עבודה" אחד של הנאצים באושוויץ הם הרגו מספר כזה של אנשים. ואז היהודים הלכו כצאן לטבח ולא יכלו לעשות שום דבר בעניין. ברוך ה' שהגענו עד הלום.
בציפייה לישועה
יוני, חברים מקשיבים
yony@makshivim.org.il