האם יש בחירה חופשית ?

שאלת הגולש

כבר אמרו חכמינו, נוח לו לאדם שלא נברא משנברא, ושעל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך… (אני מקווה שציטטתי נכון)
יש הרבה רגעים בחיים שאני מרגיש שעדיף לו לא נבראתי מעולם. הקב"ה שם אותנו בעולם הזה ונתן לנו בחירה חופשית, אלה שמתגברים על יצרם, זוכים ומקבלים את שכרם ואלו שח"ו נכשלים במשימתם, נענשים. הסיבה היא, שהקב"ה לא יתן לנו שכר על משהו שלא התאמצנו בעבורו ולכן ההתמודדויות לא קלות ולעיתים גם קשות מנשוא, עד כדי כך שאני חושב שעדיף היה שלא הייתי משתתף "בתוכנית הריאליטי" הזו. המשתתפים בתחרות מסוימת אינם נזרקים אליה נגד רצונם ובלי יכולת לפרוש מהזירה וגם אז אין הם נענשים עונשים קשים על כישלונם, הם פשוט לא זכו, מה לעשות! אולי חופש בחירה עם השפעה על גורלנו יש לנו, אבל חופש בחירה אם אנחנו רוצים להיוולד, לחיות או להפסיק את החיים האלו בעצמנו כשנמאס לנו – זה אין.
מדוע לא ניתנה לי הבחירה אם להיות בעולם או לא ואם תאמר שכן, שהיתה לי לפני שנבראתי, מדוע אינני זוכר אותה? הרי אין זה צודק "להחתים אותי על הסכם" ולהשכיח ממני את הדבר. כרגע אינני מעונין לא בדבש ולא בעוקץ, השכר אינו דוחף אותי לקיים מצוות אלא העונש, שכן אם לא היה, לא הייתי מקיים ובכלל, מה הסיבה שהקב"ה מעניש לרשעים, הרי הם בסך הכול נכשלו בתפקידם? וכי הם מאיימים או מזיקים להקב"ה שהוא צריך להעניש אותם לנצח? אז הם נכשלו, אז הם הפריעו לאלה שכן השתדלו, אז שהם לא יקבלו שכר! אבל למה עונש? ולמה כ"כ חמור לנשמה שבסך הכול טעתה (גם אם באופן חמור) בתפקידה?
מצטער על הטחת השאלות הנוקבות, הדבר מציק לי מאוד כבר זמן רב ואני מקווה שתוכלו להאיר את עיני בנושאים הנ"ל.
תודה רבה.

תשובה

לשואל היקר שלום,

ראשית, אתה לא צריך להתנצל על כך שאתה שואל שאלות נוקבות, העובדה ששאלה היא עמוקה וקשה איננה סיבה לבריחה או אי התמודדות איתה, אלא להיפך דווקא בגלל הקושי העצום שיש בשאלה יש להתמודד ביתר שאת וביתר עוז.
ועכשיו לגוף השאלה, כמו שכתבת הבריחה החופשית איננה מלאה. אין לנו בחירה חופשית אם להיות נמוכים או גבוהים גם אין לנו בחירה חופשית אם להוולד למשפחה זאת או אחרת, והכי חשוב אין לנו בחירה חופשית אם לבחור או לא לבחור (ובמילים אחרות אם להשתתף בחיים או לא להשתתף בהם).
אם כך הם פני הדברים נראה שיש כאן איזו שהיא עוולה מוסרית מסויימת הייתכן להכריח את הנברא להבראות ?!
אך נראה שהתפיסה היהודית איננה כזאת, התפיסה היהודית סוברת שהאדם לפני בואו לעולם אכן בחר זאת. הוצגה לפניו משפחתו הסביבה בה הוא יגור, הגוף בו הוא ישכון, וכו´ וכו´. לאחר הצגת כל הנתונים האלו באה בחירתה של הנשמה לרדת לעולם הזה. זאת לא היתה "הצנחה" אלוקית אלא בחירה מודעת של הנשמה. אבל ברגע שהתחלנו את התהליך, אין כבר דרך חזרה, מהרגע בו בחרה הנשמה להיות חלק בתהליך החיים עלי אדמות התהליך נמשך ונמשך עד המוות. וזהו גם פירוש המשנה אותה הבאת שאומרת:
"שעל כורחך אתה נוצר, ועל כורחך אתה נולד, ועל כורחך אתה חי, ועל כורחך אתה מת, ועל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא"
ועכשיו נסביר זאת, בתהליך יצירת האדם ישנם מספר שלבים, השלב הראשון הוא שלב הפקידה לאחריו שלב היצירה ולאחריו שלב ההולדה. ולכן אומרת המשנה על כרחך אתה נוצר אבל לא נפקד את פעולת הפקידה (שהיא התחלת התהליך של הלידה) לא עושים בצורה הכרחית אלא בצורה בחירית. אך מהרגע בו החל התהליך אין כבר דרך חזרה והנשמה חיבת למלא את יעודה עד המוות (נראה לי שרק כך אפשר להסביר את החזרה הגדולה שיש במשנה, המשנה חוזרת על תהליכים שונים בחיי האדם, היא איננה אומרת באופן גורף שהאדם נמצא כאן בעל כרחך, אלא הולכת ומפרטת מספר רב של תהליכים, וזאת מכיוון שכנראה יש תהליך שהוא יוצא דופן, הוא איננו תהליך הכרחי אלא תהליך בחירי).
אך כאן אולי יש לשאול, מדוע לא לאפשר לנשמה פתח מילוט ?! מדוע לתת לה את היכולת לבחור רק בתחילת התהליך ולא באמצעו ?! התשובה היא שזה לא יהיה טוב לנשמה. ואני אסביר את דברי. בחיינו ישנם שתי סיבות להחלפת הדרך בה אנו הולכים. האפשרות הראשונה היא, שהבנו שמה שהדרך בה אנחנו הולכים פשוט איננה נכונה ולכן אנו מחליפים אותו בדרך יותר טובה. הסיבה השנייה להחלפת דרך היא לא בגלל שהיא איננה נכונה אלא בגלל שהיא קשה. למשל, אדם שבחר ללמוד מקצוע מסויים באוניברסיטה ולאחר זמן מסויים הוא מחליט להחליף מקצוע, עליו לבחון אם הוא עושה זאת מכיוון שקשה והוא מצפה את הקושי המנטלי הזה בכל מיני תירוצים כמו "זה לא מתאים לי" ו"אם הייתי יודע שזה המקצוע אז לא הייתי הולך ללמוד אותו מלכתחילה" וכו´. או שהוא עושה זאת מכיוון שבאמת המקצוע הזה הוא לא מה שהוא חשב שהוא אוהב והוא גילה שצריך להחליף את הדרך (בהערת אגב נעיר שמאוד קשה לדעת מהי האמת).
אבל מסתבר ששתי הסיבות הללו יכולות היות אפשריות, רק כאשר בתהליך מסויים יכולים להתווסף נתונים שלא היו ידועים בנקודת ההתחלה. אך אם כל הנתונים היו כבר ידועים בנקודת התחלה והאדם בחר בלב טהור ושלם בדרך מסויימת, רק אפשרות אחת קיימת והיא, שכתוצאה מהקשיים האדם החליט לסגת מדרכו.
וכך גם בנוגע לעניינו הנשמה כאשר היא בוחרת לחיות בגוף בעולם הזה עושה זאת בלב שלם, היא רואה את כל התהליכים שקורים פה מתחילת חיי האדם ועד סופם, ולמרות זאת היא מחליטה לרדת לכאן מכיוון שהיא רואה את הרווח העצום שיש בהתגשמות של האידאלים בחיים החומריים. ועל כן, דווקא שלילת הבחירה וההכרח להמשיך לחיות במצבים הקשים הוא היישום המלא של ההחלטה הבחירית של הנשמה.
כמו שאדם שלומד בבית ספר תיכון ומגלה קשיים במתמטיקה ולכן הוא בוחר לעזוב את בי"ס יכעס לאחר זמן על עצמו או על הוריו שלא הכריחו אותו לשבת וללמוד כך גם הנשמה תכעס מאוד על הקב"ה אם לא יכריח אותה למלא את התפקיד אותו היא בחרה לעשות.
לגבי הנקודה של שכר ועונש, תמצית העניין הוא להבין ששכר ועונש הוא מושג מקביל לסיבה ותוצאה כלומר, ישנה תפיסה מוטעית שחושבת ששכר ועונש הם קביעות שרירותיות ולא הכרחיות ולכן הקב"ה יכול לוותר ולמחוק את חטאינו, למשל, אם אני אקח אדם מסויים ואגיד לו שאם הוא יגע בשולחן הוא יצטרך לשלם 100 שקלים, והיה וקרה מקרה ואותו אדם נגע בשולחן הוא יוכל לבקש ממנו לסלוח לו ולוותר לו על הקנס שקבעתי. אך אם אני אומר לאותו אדם שאם הוא יגע באש הוא יקבל כוויה, אם הוא באמת יגע באש בקשת הסליחה לא תעזור. זאת בגלל שבאמת אין קשר ישיר ומוכרח בין הקנס לבין הנגיעה בשולחן, לעומת זאת נגיעה באש תוביל בהכרח לכוויה. וכך גם בנוגע לשכר ועונש, התפיסה שהקב"ה קבע באופן שרירותי שיש מצוות ועבירות שהם יובילו לשכר ועונש היא איננה נכונה, האמת היא שהמצוות הן המעשים שמגבירים את הופעת האמת האלוקית המוסרית באדם והעבירות מפחיתות את הופעת האמת הזאת, השכר והעונש הן פועל יוצא הכרחי מהמוסריות של האדם, אם האדם הוא טוב ומבצע את תפקידו בצורה נכונה הוא יקבל שכר גשמי בשביל להמשיך את תפקודו התקין ושכר רוחני כפועל יוצא של הגברת המוסריות שלו. אך אם האדם עובר עבירות ח"ו התגובה ההכרחית היא לא לאפשר את המשך תפקודו התקין על מנת שיחזור למקומו (תגובה זו יכולה להמנע במקרים מסויימים אם האדם חזר בתשובה על חטאיו, כלומר, הוא הבין את הבעייתיות שבדרכיו והוא לא זקוק לרמיזה האלוקית דרך הייסורים) אך בנוסף לכך אי אפשר להתעלם מכך שהחטאים עוותו ופגמו בנפשו. אם לדוגמא אדם בזבז 8 שעות ביום בצפייה טלוויזיה במשך 18 שנה, גם ברגע שהוא יבין שאפשר לנצל את החיים אחרת ההשפעות של אותם שעות לא יעלמו כהרף עין והן יפריעו לו להתרכז במשך זמן ארוך בדבר מסויים או לדמיין מראות אסורים שראה בכל מיני רגעים וכו´ וזאת מכיוון שהעבירות הן כמו נגיעה באש והן גורמות לכוויה קשה בנפש.
העונש אם כן הוא התוצאה הישירה של חטאי האדם והתמודדות איתו מהווה את התיקון לאותם חטאים. הקב"ה לא רוצה להעניש אותנו מתוך רוע לב ח"ו, הוא חייב לעשות זאת על מנת שלא נהרוס את היסוד המוסרי שהוא כל זכות הקיום שלנו, שהרי אם איננו עושים את תפקידנו אין סיבה שנמשיך לחיות כאן. העונשים הן מחסדי הקב"ה איתנו מכיוון שאכפת לו הוא מרביץ לנו, אם לא היה אכפת לו הוא היה נותן לנו לעשות ככל העולה על רוחנו ולשלם את התוצאות הישירות על כך. אך מכיוון שאכפת לו מאיתנו הוא דואג שלא נגיע למצב הזה.
אני מסיים כאן למרות שעניתי רק במספר נקודות ביחס לשאלתך, אך מכיוון שהדברים עוד ארוכים, אשמח אם תקרא את הדברים תחשוב עליהם ואם תרצה אשמח אם תחזור אלי. אני יודע שנתתי פה רק מספר נקודות למחשבה אבל המסגרת של תשובה באינטרנט היא די מצומצמת (אני מעריך שאתה מבין שלשאלות כמו ששאלת אי אפשר לענות בכמה עשרות מילים). לכן אני ממליץ שתקרא את הדברים תחשוב אליהם תמקד קצת יותר את שאלותיך ותחזור אלי למייל (או לחילופין תשאל עוד שאלה באתר).

בהצלחה ויישר כח על הרצון ללמוד,
עמיחי
nuritbi@biu.013.net.il

ב באב התשסו

קרא עוד..