שלום לכם
אני בת 18 ואני לומדת השנה במדרשהאני פונה אליכם בהתייעצות בנוגע להתלבטות שאני נמצאת בה האם לשרת שנה הבאה במסגרת שירות לאומי צבאי או אזרחי.
בחברה שבה גדלתי בנות נוהגות בדרך כלל ללכת לצבא ולפי הבנתי זה אף נחשב אידיאל בעינהם. מצד שני אני מודעת לכך שרבנים גדולים ורבים מתנגדים לשירות צבאי לבנות.
ברורה לי הבעייתיות בגיוס לכלל צה"ל. האופציה היחידה מבחינתיהיא לשרת במסלול הנקרא תרבות תורנית. מסלול זה הינו נפרד, כולל הסגל הפיקודי. תהליך השיבוץ נעשה ע"י גוף אזרחי גמיש ומאפשר יותר שינויים ע"פ רצון הבת (יותר גמיש מהגוף הצבאי אך לא משוחרר כמו בשירות הלאומי). במשך השירות הבנות אינן נושאות נשק וכן מאפשרים להן ללבוש חצאית. כמו כן מתוך בירורים שעשיתי עולה שישנם שיעורים תורניים לאורך השירות וקיימת כתובת תורנית אליה ניתן לפנות.
אני רואה בגיוס לצה"ל שותפות עם עם ישראל ברמה הכי גבוהה.רוב העם, על גווניו השונים, משרת בצבא,זהו כור ההיתוך שלנו. בעיני אי התגייסות לצבא מתפרשת כהתנתקות וכיציאה מהכלל.לגבי שירות עם בנות שונות ממני, אולי ניתן לראות בזה עצמו שליחות. דווקא בתקופה הזאת חשוב לי להתחבר עם כל חלקי העם וכן לתת ביטוי ולהשפיע מתוך החינוך שאני קיבלתי.
עם ישראל כעת במלחמה המוגדרת מלחמת מצווה, עליה נאמר שכולם יוצאים, אף "חתן מחדרו וכלה מחופתה". במסגרת מסלול תרבות תורנית אני אהיה מוכשרת להשתמש בנשק בשעת חרום וכן להשתתף במבצעים עורפיים (כגון חלוקת מסכות אב"ך וכד') בעת הצורך.
ההכשרה בצה"ל מאוד מקצועית. המדים שהחיילות לובשות נותנים תוקף סמכותי יותר לעבודתן.
התגייסות לצה"ל מהווה מבחינתי הצהרת נאמנות למדינה.
לאור כל זאת, כדי לא להתגייס לצה"ל אני צריכה סיבה טובה. רק אם גיוס בתנאים שתיארתי אינו מתאים לערכי התורה, ובתוך זה להלכה, אוכל להצהיר בלב שלם שאינני מתגייסת מטעמי דת ומצפון.
אודה לכם מאוד אם תוכלו לעזור לי.
לבת ה18 שלום רב!
חשבתי רבות על שאלתך ולכן גם לקח לי זמן להשיב. אין ספק שזהו נושא כבד משקל.
ראשית אני רוצה לציין בכנות שלמדתי הרבה מהשאלה. אשרייך שאת כל כך מחוברת לעם ולמדינה. אשרייך שאת אמיתית עם עצמך ולא זורמת מיד לפי החברה שבה את חיה, אבל גם לא מוכנה לקבל תירוצים בשביל להתחמק מדברים חשובים.
העלית כמה וכמה שיקולים: הצהרת נאמנות למדינה, מלחמת מצווה שבו יוצאת גם כלה מחופתה, וכן שיקולים עניינים שונים שתקבלי בצבא הכשרה מקצועית וכו'.
יש לי מה לומר לגבי השיקולים האלה ואם תרצי אשמח לפרט. אבל לגבי ההחלטה המעשית אני חושב שאני לא האדם הנכון.
זאת משום שבנושא כל כך מרכזי, מי אני בכלל שיפסוק הלכה? אני חושב שלשאול אותי מה נכון לעשות זה כמו… להתייעץ איתי איזו דיאטה לקחת.
אני בהחלט חושב שנושא כזה הוא נושא סוּפֶּר הלכתי, כי ההלכה אינה מתייחסת רק להלכות שבת וכשרות, לא רק לחייו הפרטיים של כל אדם אלא גם לשאלות ציבוריות לאומיות.
אני מבין ממך שאת אדם שהבסיס שלו הוא עשיית רצון ה' שמתגלה אלינו בתורה. מתוך רצון ה' באה גם האהבה למדינה ולעם. לכן אני באמת מציע לך לשאול על כך רב שמכיר אותך באופן אישי ושאת סומכת עליו.
כל זאת מהכיוון ההלכתי.
יש עוד כיוון שהייתי רוצה להתייחס אליו והוא הכיוון האישי הפשוט, האם זה כדאי לך. גם כאן אני לא רואה את עצמי כמספיק מתמצא, אבל זכיתי להכיר קצת את הרב שמואל אליהו, תלמיד חכם שאני יודע בוודאות שהוא אוהב את המדינה ואת העם, ומשקיע בשניהם ימים כלילות. גם בתשובותיו באינטרנט ניכרת ההשקעה והאהבה הרבה והכנה.
חיפשתי ומצאתי תשובה שבה הוא התייחס לנושא, ואתן לך לקרוא בעצמך:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=3065
כמו שכתבתי, כל זאת לגבי השאלה המעשית. לגבי גוף השיקולים שהעלית, יש לי את דעתי הפרטית ואם תרצי לדון בנושאים האלה אז בשמחה – דרך האמייל למטה,
רק טוב
יעקב,
yaakov@makshivim.org.il
