שלום!
בליל שבת פרשת שמות, נרצחו 4 מתלמידי הישיבה בעותניאל. אחד מהם היה חבר שלי. מהסיפורים עליו ומההיכרות שלי איתו הבנאדם הזה היה פשוט צדיק, ממש צדיק. עניו, מכבד הורים ומורים, לא מבטל תורה. אם תקראו מעט מהסיפורים עליו ותקראו את התיקון מידות שעשה תוכלו לגלות זאת. שאלתי היא לא כיצד אדם כזה נרצח, אלא האם ייתכן שנבואת ישעיהו (נראה לי) על כך שלפני אסון מאוד גדול הקב"ה יקטוף את כל הצדיקים חזרה אליו. וחברי שנרצח וחבריו הם רק קצת הרבה רבנים גדולים חולים היום (כך שמעתי). אם אומר את האמת, אני לא מפסיק לחשוב על זה ואני ממש מפחד, אבל, האם זה ייתכן? תודה ושבוע טוב!
שלום וברכה.
קודם כל, אשריך שכאלה הם חבריך, וכן שכאלה הן שאלותיך.
אפתח בכמה דברים שלא שאלת, ואחר כך אבוא לשאלתך.
א. שתי מחשבות עולות במוחנו בעקבות שפיכות הדמים הזו. המחשבה הראשונה היא על גורלם המר של הרשעים הארורים שבצעו זאת. על כל הרוגי ישראל הטהורים נאמר במדרש (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תק"ג):
"אמר רבי יוחנן: אוי להם לאומות העולם, שאין להם תקנה. שנאמר 'תחת הנחושת אביא זהב, ותחת הברזל אביא כסף', תחת רבי עקיבא וחבריו מאי מביאים, עליהם הוא אומר 'ונקיתי דמם לא נקיתי'…".
ב. מחשבה נוספת שעולה במוחנו היא המחשבה על אחינו בני ישראל שכשלו בעוון החמור של מסירת כלי הנשק לידי המרצחים שרצחו את חברך. עלינו להתפלל שישיב הקב"ה את לבם אליו. 'השיבנו ה' אליך ונשובה'. עלינו גם לדונם לכף זכות, שמחשבתם הייתה לטובה, ללמד את כל העולם את מעלתו של עם ישראל הצדיק והטוב. אלא שטעות יסודית הייתה בדעתם, 'צדיק' במובן האמיתי, במובן היהודי (שלא כפי שהוא במובן הנוצרי המסולף), איננו דווקא ותרן שמוכן לסבול, העיקר שחברו לא יסבול. אפילו בענייני הפרט אנו אומרים במצבים מסויימים 'חייך קודמים לחיי חברך', ועל אחת כמה וכמה כאשר אנו עוסקים ביחס בין ישראל לבין אומות העולם, שיש לימוד גדול ועמוק בתורה על מעלתם של ישראל, וודאי שנפשו של יהודי אחד דוחה אפילו רבבות אלפי נפשות גויים.
ג. את עצם מותם איננו יכולים להסביר. אין לנו הסבר על מעשה הבורא בנדון זה. עלינו לקיים את מה שנאמר (עמוס ה', י"ג) 'המשכיל בעת ההיא ידום'. לשתוק ולהקשיב בדממה למעשי הבורא, ולומר במלוא הכאב העז (איוב א', כ"א) 'ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך'.
ד. גם את תוכניותיו של הקדוש ברוך הוא איננו יודעים. אין לנו נביא ומי שיוכל לומר לאומה בשם ה' באופן מוסמך מה יהיה בימים הבאים. על אנשים פשוטים שכמותנו מוטל בעיקר להשתדל להתאמץ בלימוד התורה ובקיום המצוות ובתיקון המידות ולעשות כל זאת בשמחה. את הדאגות והחששת עלינו להפנות לצד, ולהשתמש בהן רק כאשר אנו עומדים להכשל במעשה רע חלילה, שאז עלינו לחשוב, 'רגע, אם אני אדבר לא יפה לאבא שלי או אספר משהו לא טוב על חבר שלי מהצבא, משהו גרוע ביותר עלול להתרחש כאן'.
ה. מה שברור הוא שלא יתכן שהקב"ה יקטוף את כל הצדיקים. תמיד ישארו בכל דור כמה צדיקים. כך לומדים אנו מדברי הגמרא (יומא לח, ב):
"אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנאמר (קהלת א) 'וזרח השמש ובא השמש', עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי, ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: ראה הקדוש ברוך הוא שצדיקים מועטין, עמד ושתלן בכל דור ודור, שנאמר (שמואל א, ב) 'כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל' ".
מטרת העולם היא הצדיקים, ועבורם העולם מתקיים (יומא שם). אם יקטוף הקב"ה את כל הצדיקים, לשם מה הוא צריך את העולם? אין זה סותר את החשש שעלולים צדיקים רבים להפטר מן העולם, כמו גם חשש לאסונות אחרים, חלילה, ולכן עלינו ללכת בדרכים שחכמינו המליצו לנו ללכת בהן כאשר אנו רוצים לזכות לחסדים מאת ה': להרבות בתפילה ובצדקה ובמעשים טובים. אמנם עלינו לזכור, שאף פעם אין זה טוב להרבות בדאגות, ועלינו לעשות מעשים טובים בשמחה.
עלה והצלח בעזרת השם,
ויהי רצון שנזכה לראות בקרוב ישועות ונחמות
מיכאל, חברים מקשיבים