שלום, ברצוני לדעת האם מותר לשאול שאלות מפוברקות, כלומר: אם יש לי משהו שאני רוצה לדעת עליו (אמונה, הלכה וכו') ואבין את התשובה רק אם אמציא מקרה אשר איננו אמיתי, למשל: בני התחיל לעשן מה עליי לעשות? (למרות שאינני נשוי כלל- אבל את התשובה לשאלה חשוב לי לדעת) תודה רבה, ישי
שלום וברכה.
שאלת שאלה הלכתית – מוסרית מעניינת. כדי לעסוק בה צריך קודם כל לדעת מהו מקורו של איסור שקר, וכאשר לומדים את הנושא ממקורותיו מגלים שהוא נושא מאוד מרתק. מצד אחד התורה מצווה אותנו "והלכת בדרכיו", ואם כן כשם ש"חותמו של הקב"ה אמת" כך גם אנו מצווים לדבוק בה. גם היושר הטבעי קורא לאדם לומר אך ורק אמת, ובעלי המוסר (למשל, מסילת ישרים פרק י"א) האריכו בחשיבות שישנה להתרחקות מכל שמץ שקר.
מצד שני אין לאו מפורש בתורה האוסר לשקר (הלאו 'מדבר שקר תרחק' עוסק בפשוטו בבית הדין), וכן מצאנו במקומות שונים היתרים לסטות מן האמת.
את ההסבר לכך כותב הרב סולובייצ'יק, שאמנם אנו מצווים לדבוק בדרכיו של הקב"ה אך בעולמנו, שהוא מלא סתירות, לפעמים אנו צריכים להכריע בין ערכים חיוביים שונים, בין "דרכים" שונות של הקב"ה. אצל הקב"ה לעולם לא תיווצר סתירה בין האמת לבין הצדק והטוב, אולם אצלנו לפעמים כשניצמד לאמת באופן מוחלט – ניפגע בערכים אחרים. כך למשל אומרת הגמרא (יבמות ה, ב) ש"מותר לשנות מפני השלום" ולומדת זאת מאחי יוסף שאמרו לו דברים לא אמתיים בדבר צוואה שכביכול ציוה אותו אביהם שלא יפגע בהם.
ההכרעה בכל מקרה ומקרה היא עדינה. יש לשקול שני דברים:
א. האם מדובר באמת בצורך מאוד גדול?
ב. האם אין שום אפשרות אחרת? במקרה שלנו, יכול להיות שאפשר לכתוב בפירוש שזהו סיפור דמיוני אבל חשוב לך מאוד לדעת את התשובה עליו.
גם כאשר נאלצים לומר דבר שאינו אמת, אנחנו צריכים להרגיש שזה דומה לאדם שחייב לרדת לבור שופכין כדי לעשות בו תיקונים. אמנם "ההכרח לא יגונה" אך לא נרוץ אחריו ולכן בכל מקרה יש לצמצם את אי אמירת האמת עד כמה שאפשר.
אם תרצה להעמיק ולהרחיב בנושא, אני מצרף לך קובץ ובו מאמר שנכתב בנושא ע"י חברי יפתיאל ויסקוט הי"ו (תימצתתי ממנו קצת בתחילת דברי. המאמר התפרסם בחוברת 'מאבני המקום' הוצאת ישיבת בית אל). יש עוד מאמר בנושא, של הרב יובל שרלו שאף סיכם את הלכות שקר. נדמה לי שהוא התפרסם בעלון 'אקדמות' אך איני בטוח.
כל טוב, ובהצלחה רבה בכל עבודת ה' עד מאה ועשרים!
יעקב, חברים מקשיבים