החניכים שלי מתפרעים

שלום אורית.
העברנו את שאלתך לציפי ממחלקת ההדרכה בתנועת העזרא וזו תשובתה:
אורית שלום!
כדאי לפעול בשלושה מישורים:
1. לבחון מה טבעי, צפוי ומקובל בגיל הזה (את עצמך מציינת שחלק מהקושי הוא שגם אתם הייתם כאלה). צריך לשים לב שלא כל מה שמקובל בחברה זה אומר שזה מקובל באמות מוסר בסיסיות! מריבות תינוקיות של ילדים זה משהו אחד ובדרך כלל הם נוטים להשלים מהר מאוד. התייחסות לא יפה אחד לשני זו תכונה בנפש שצריך לתקן אותה מהשורש והיא לא מקובלת ולא טובה באף גיל. יותר מכך, אם לא נטפל בזה בגיל צעיר, הילד יגדל למבוגר שרגיל לדבר/ להתנהג/ להתייחס כך לאחרים, זה הולך ומחמיר עם השנים, ויהיה לו הרבה יותר קשה לעקור את הההרגל הזה. אז לגבי מידות ובין אדם לחברו – יפה שעה אחת קודם.
2. פעולות – לִבְנות מערך שיעסוק בנושאים האלו: כבוד, חשיבות של כל אחד, צלם אלוקים באדם, לראות טוב באחרים, שיתוף פעולה וכו.כמובן שהשינוי לא קורה רק בפעולות. צריך לקבוע כללי התנהגות, לשדר שמי שעומד בהם הוא זה שבסדר ואותו אנחנו מעריכים, לערוך שיחות אישיות ומעל הכל – להוות מודל בעצמינו להתץנהגות שאנחנו מצפים מהם.
3. אם החניכים מתפרעים או שיש להם זמן לריב אחד עם השני, צריך למלא להם את הזמן. לא סתם אמרו חכמינו "בטלה מביאה לידי שיעמום ושיעמום מביא לידי חטא". תוודאי שכל הזמן שהחניכים במסגרת של הפעילות, יש להם מה לעשות, ושזה יותר מעניין מלריב או להשתולל. תדאגי שהפעילות שאתם מארגנים תהיה כיפית ושלחניכים האנרגטיים שלך תהיה הזדמנות להשתולל תוך כדי הפעולה בזמן ובאופן מתוכנן כחלק מהמהלך.
בהצלחה וחזקו חברים
ציפי, תנועת הנוער "עזרא"