היא לא יוצאת לי מהראש

שלום לך!
כמו שאמרת אכן אין תרופת פלא! העצה היחידה שאני יכול להשיא לך זה פשוט לנסות להסיח את דעתך מהמחשבה עליה.
אני יכול לתת לך דוגמה ממצב קצת שונה של חבר שלי כשהיה בגילך: היתה לו חברה כמה שנים ולאחר התקופה ממושכת, הם החליטו להיפרד.
מדוע המצב הזה דומה לשלך למרות שאתה בכלל לא היית איתה בקשר? משום שגם במצב שלו היה לו מאוד קשה להתנתק ממנה לא רק ברמה הפיזית (שהם כבר לא בקשר) אלא בעיקר ברמה הרגשית. קשר אפשר לנתק באופן מיידי, אבל הרגש לא מרפה כל כך מהר, כפי שאתה מתאר וחווה.
בחזרה לאותו חבר, מיד עם תום הקשר שלהם הוא פשוט התחיל להיות תולעת ספרים; כל רגע פנוי שהיה לו הוא רק קרא וקרא.
הרעיון הוא לנסות כמה שיותר להסיח את הדעת ממנה.
הדבר הכי קל זה לנסות לשקוע בהרהורים נוגים על הבחורה ועל הקשר שאולי היה יכול להתפתח בינכם, אבל זה הדבר הכי הרסני ושהכי צריך להתרחק ממנו. אז כשאתה בחברת אנשים, לדוגמה, אל תצטנף בפינה של עצמך, להיפך! תשתתף כמה שיותר בשיחה, תהיה בעניינים. כשאתה לבד – תעסיק את עצמך במשהו אחר, העיקר לא להגיע למצב שאין לך מה לעשות ואז מאליו יכנסו ההרהורים האלו לתוך מחשבתך.
וכמובן, שהתרופה הכי טובה היא הזמן. ככל שיעבור הזמן אתה תתחיל לשכוח מכל הסיפור הזה, אולי אפילו תגיע לנקודת זמן שבה תסתכל אחורה על התקופה הזו בגיחוך מסוים על עצמך: "איך בכלל חשבתי שהיא מתאימה לי" וכדו'.
באופן כללי אני סבור שכדאי לך לקחת את העצה הזו לחיים ולא רק למצבים כאלה אלא למצבים ותקופות בחיים שיש בהם קשיים ורגעים לא קלים. הדבר הקל והאינטואיטיבי (מלשון אינטואיציה) ביותר זה לשקוע ולהתחפר בבוץ של עצמך, ולחשוב כל הזמן כמה רע לך בחיים וכמה שאתה מסכן. אבל כאמור, צריך להתגבר ולהעסיק את עצמך ואת מחשבתך בעניינים אחרים.
ואוסיף עוד דבר אחד. לפעמים המחשבות עליה יכולות לנבוע מהחשש שאולי אתה מפסיד אותה בזה שאתה מתאפק עכשיו ולא יוצר איתך קשר. החשש הזה מנקר בראש כל הזמן ולא נותן מנוח. אך האמת היא שיש בזה חיסרון של אמונה. אנחנו מאמינים שכבר 40 יום קודם יצירת הוולד יוצאת בת קול המכריזה משמים מי המיועדת לו. זה כבר נקבע. אם אתה עושה את השיקולים הנכונים ומכוון הכל לשם שמים (כמו שנראה שאתה עושה), אז בוודאי שלא ייתכן שאתה תפסיד משהו בגלל זה, ובבוא היום בעז"ה תפגוש את בת זוגך המיועדת, בין אם זה זו (ואז היא תחכה לך עד לרגע המתאים) ובין אם זה מישהי יותר מתאימה.
לסיום אני רק רוצה לחזק את ידך על ההחלטה (האמיצה!) שקיבלת על עצמך בעצה אחת עם רבך ולאחל לך שגם בהיבט הרגשי של הפרשה הזו תדע להתגבר, להרים ראש ולהמשיך הלאה בהתפתחות ובהתקדמות בדרך התורה והמצוה ובבוא היום ברגע המתאים תזכה באמת לפגוש את המיועדת לך ולהקים איתה בית נאמן בישראל.
חזק ואמץ,
אביעד, חברים מקשיבים