קשה מאוד לחיות את החיים שלי, בחור מוצלח, מצטיין, אהוב ונאהב בחברה. המצב שלנו בבית לא הכי טוב. אני מוצא את עצמי גונב, יותר נכון זה אני ואחי, אבל הוא לא יודע שאני כותב פה, אנחנו גונבים ביחד הכל, הינה המשב שאני כותב ממנו גנוב, הספר שאני לומד בו, התיק והאוכל, איך אומרים " ריקה אפי' אבנט אינו שלך" אם אני חוזר בתשובה עכשיו יש לי שני בעיות, מאוד קשב לי לראות את עצמי לא גונב, כלומר עד עכשיו הכל היה בי לי בקלות ומעכשיו אני אצטרך לעמול על הדברים שאני אקבל, ועוד דבר, להחזירר את כל מה שלקחתי, לא ישאר לי כלום, אני אצטרך ללכת ערום פשוטו כמשמעו, החליפה שלי גנובה, הלבנים או חוץ מהגופיה שאבא קנה, הנעליים, הכל, אוף זה משגע אותי. האוכל שאני אוכל זה גנוב, לא משנה איך שאני עושה את זה , אבל זאת עובדה, זה קשה לי גם להפרד מהחטא ריגשית אני לא התיחסתי לזה ביוםפ כיפור כי זה היה חרטה אם הייתי אומר שאני מתחרט על זה, רק עכשיו אני נותן פתח לעצמי לחזור בתשובה, שורה תחתונה זה כמו מחלה שקשה להתנתק ממנה, אולם יש לי רגשות ומי שאין לו כלום, אפי יהיה לו חפץ יקר אני לא אקח מממנו, אבל זה כאילו השתרש לי בטבע, תאמינו לי אני לא יודע מה התיקון שלי, אני כותב לכם שאת השאלה מרשת אלחוחטית שלא תדעו מה האיפי שלי, המשטרה תבוא פה בטח לשכנים… טוב אני מאמין בכם שזה יהיה סודי לחלוטין, הרי יש לכם אינטרס לעזור ואל תחרצו את דיני… לכלא!
אוהב אתכם
מי שנפל
שואל יקר, שלום,
אני מעריכה מאוד את האומץ לפתוח את הנושא שמעיק עליך ולפנות למי שיכול לעזור לך.
כאבתי לקרוא את מכתבך. הרצון שלך להתקדם ולצאת מהמצב בו אתה נתון בולט מכל שורה.
נוהגים לומר שכשבגוף יש פצע, זה כואב. כשהפצע כבר לא כואב, זה אומר שכבר התפתח נמק…
יש לך פצע, יש לך קושי, אבל ב"ה הוא כואב לך, אתה רוצה לצאת ממנו! זה כבר סימן טוב! זה אומר שהנשמה שלך עדיין רגישה מספיק לזהות זיוף, לזהות חוסר אמת. אני בטוחה שבכוח הרצון החזק שלך תצליח לצאת מהסבך.
אתה רוצה לחזור בתשובה, אבל חושש מהבעיות שיווצרו כתוצאה מכך, ובצדק. מאוד מפחיד להתחיל ללכת בדרך חדשה, לעזוב מאחוריך את כל מה שהורגלת אליו. ובמצב שלך על אחת כמה וכמה.
לפני שאתה יוצא לדרך כזו, אתה צריך להיות בטוח שזו האמת הפנימית שלך, שאיתה אתה הולך עד הסוף. ואם לדעתך זו האמת- אז זה מה שצריך לעשות, בלי פשרות ובלי ויתורים.
הקב"ה אומר לנו "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח שעגלות וקרוניות נכנסות בו". מספיק לפתוח פתח קטן של תשובה, הקב"ה כבר יעשה את השאר, אבל הפתח הזה צריך להיות יציב כמו פתח של מחט. הוא צריך להיות פתח חזק ואיתן, שאי אפשר להזיז או לשנות אותו. תפתח לעצמך ולקב"ה פתח, פתח קטן, חריץ דק, אבל יציב ואמיתי, והקב"ה בע"ה יסייע בדרכך.
אתה כותב שזה כמו מחלה ואתה צודק בהחלט. זוהי התמכרות קשה שצריכה טיפול מקצועי ואין מה להתבייש בכך. כשאדם מרגיש לא טוב בגוף- הוא פונה לרופא שיעזור לו. וגם כשמרגישים לא טוב בנפש, פונים לרופא המתאים, לאדם שיכול לעזור ולרפא את הנפש.
לצערי, אין לי מספיק כלים וידע כדי לתת לך עצות מפורטות יותר. אני מאוד ממליצה לך לפנות לאגודת "עצת נפש", מוקד טלפוני דתי אנונימי שיכול מאוד לעזור לך. הם מתמחים גם במצבים כמו שלך ויוכלו להוציא אותך מהמקום שבו אתה נמצא. הטלפון שלהם- 6541899- 02, בימים ב,ד,ה משעה 20:00 עד 23:00. ובאינטרנט- http://www.atzat-nefesh.org.
אל תתייאש מעצמך ח"ו. אתה יהודי שהקב"ה ברא, יש לך תפקיד בעולם, והעולם לא יכול להתקיים בלעדיך. הקב"ה שברא אותך, גם נתן לך את הכוחות להתמודד עם המצב הקשה שבו אתה נתון עכשיו.
דווקא במצב הקשה שלך, הקב"ה נמצא לידך בקירבה כל כך גדולה, הוא מחכה לך, שתשוב אליו. הוא מחכה לך באהבה עצומה, הוא שמח על כל הרהור תשובה. המכתב הזה ששלחת הוא יותר מהרהור תשובה! הוא מבטא רצון עמוק וגדול לשוב לקב"ה. אשריך!!
יש לך תיקון, אין אדם בעולם שאין לו תיקון. התיקון הזה לא יהיה קל, זה יהיה תהליך שידרוש ממך הרבה כוחות נפש. אבל בסופו של דבר אתה תצא ממנו שלם עם עצמך ועם מעשיך ותוכל להמשיך למלא את תפקידך בעולם באופן השלם והראוי ביותר.
חזק ואמץ בדרך אותה אתה מתחיל עכשיו, אני בטוחה שתגלה בתוכך כוחות נפש רבים שיעזרו לך במשימה החשובה הזו, ואני בטוחה שלא תוותר ותפנה את כל מאמציך להתגבר על המכשולים שיעמדו בדרכך. תפתח את הפתח הקטן הזה, תפנה ל"עצת נפש", ומשם הקב"ה כבר ימשיך ויסייע בידך להגדיל את הפתח.
נשמח מאוד לשמוע ממך בהמשך,
בהצלחה רבה!
עדי,
adi_sh@shoresh.org.il
