ודאי לא פעם עברה בראשכם המחשבה שהכל רע לכם. אצלי לאחרונה אני מרגישה רע מאוד. אני מרגישה שנפלתי בגדול בענין הבעל, לא מבינה את הקב"ה איך הוא עושה לי דבר כזה???? גם המצב בכלכלי "על הפנים" אני תוהה איפא האמונה שלי אם זו הרגשתי? איך יוצאים ממצב כזה?
שלום לך.
השאלה ששאלת היא שאלה שכואבת, אין ספק, ואנסה לעזור לך כפי יכולתי, אבל אני מתנצל מראש, אני חולה במחלה שמקשה עלי מאוד לענות לך.
אני אופטימיסט חסר תקנה.
לא, זה לא שאני עיוור, לא רואה את הדברים הכואבים או לא מרגיש אותם. בהחלט היו לי הרבה דברים כואבים בחיי. הדבר שמחזיק אותי, וגם בתקופות קשות מאוד, הוא צורת ההסתכלות.
פעם דיברתי עם אשתי ואיכשהו הגענו לזה שבמשפחה שלי היו כל מיני דברים, קשים יותר ופחות. מעולם לא הרגשתי, עד אותו רגע, כמה דברים עברו עלינו. לא התעלמתי, אבל פשוט לקחתי את זה בפרופורציות אחרות.
הכל שאלה של השקפה.
אמונה פירושו שיש מישהו שם למעלה שהוא האומן שלנו, ויש לזה שתי משמעויות. הראשונה, הנחמדה יותר, שיש לנו אומן, כמו אומנת, 'כאשר ישא האומן את היונק', שמשגיח עלינו. יש מישהו שמשגיח עלינו. זו ידיעה מרגיעה מאוד. זה החצי הראשון של האופטימיות שלי.
החצי השני הוא שיש מישהו שמאמן אותנו, מפתח את היכולות שיש לנו בפנים. השאלה ששאלת בעניין הבעל ובעניין הכלכלי היא ממש דוגמא מעולה לעניין. כמובן, אני לא יכול לומר דברים מוחלטים וייתכן שאת היוצאת מן הכלל שצריך להגיב אחרת, אבל מניסיוני – אין זוג שלא מרגיש בתחילת דרכו נפילה, פשוט אין. יועץ נישואין אמר לי פעם שהיועצים רגילים לומר שהנישואין האמיתיים מתחילים כשהצלחת הראשונה נשברת, ולא בגלל שהיא החליקה מהיד. . .
ראש הישיבה שלי אמר פעם, בפורום מצומצם, שכמעט כל אברך בישיבה הגיע עליו בשלב כל שהוא עם שאלות על קשיים בחיי נישואין, כאלה או אחרים, ולפעמים זה לא האברך אלא ההורים של האשה. . .
לא מזמן אמרתי לזוג שנשוי כבר ארבעים שנה שמזל שמתחתנים צעירים, כי אם היינו מתחתנים מבוגרים יותר, מנוסים יותר, כשאנחנו מבינים מה זה נישואין, בחיים לא היינו מספיק טיפשים בשביל להתחתן. הם ענו לי בפליאה שגיליתי את זה הרבה יותר מהר מהם (אני נשוי כשלוש שנים וחצי שנה. . .).
נישואין הם הדבר הנפלא ביותר, באמת. הם דורשים השקעה, ואם האדם מבין את ההשקעה, מבין שהיא מפתחת ומועילה לו, שהנישואין עושים ממנו 'בן אדם', ולא במשמעות הרוחנית המופשטת, שלפני הנישואין הוא היה חצוי וכו', אלא שנישואין הם המבחן האמיתי האם המידות נכונות וטובות, וכאשר עובדים עליהם ומפתחים אותם הנישואין הם הדבר הנפלא ביותר.
גם המצב הכלכלי הוא כזה. שוב, ייתכן שאת היוצא מן הכלל, אבל בזמן האחרון רץ בארץ ארגון חסד בשם 'פעמונים' שהעניין שלו הוא לא (רק) העזרה הכלכלית אלא קודם כל ללמד את בני הזוג איך לחיות נכון.
תאמיני שאפשר לחיות אחרת, עם הבעל, במצב הכלכלי. אין לי עצה אחרת בשבילך מאשר להידבק במחלה שלי. הייאוש הוא טריק ידוע מאוד של היצר. כבר נתקעת, כבר חטאת, כבר נפלת, ואין עוד סיכוי. איך לא מתייאשים? פשוט, מבינים את השקר שבייאוש. ישנם אלפי סיפורים שמראים שהכל תלוי בנקודת המבט, שאדם שהסתכל על החיים כדבר שמנהל אותו התייאש בעוד אדם שניהל את חייו למרות הקשיים וראה בהם אתגר הצליח, ובגדול. אני בטח לא צריך לספר לך את הסיפורים האלו. כל הדברים האלו מראים שהאמונה, האופטימיות היא נכונה. מי שלא מאמין פשוט מפסיד את שיטת העבודה הטובה ביותר לעבור את העולם הזה בצורה הנוחה ביותר. הייאוש הוא מחלה שחייבים להילחם בה.
אשמח מאוד, באמת, לעזור יותר, באם אוכל, בשאלות מוגדרות יותר, אבל לשאלה איך לא מתייאשים יש לי רק תשובה אחת פשוטה – מבינים כמה הייאוש הוא שקר, הוא מחלה, ולא נכנעים לה. כל אדם יכול להצליח בזה. נכון, ישנם רגעים קשים יותר, משברים גדולים יותר, נפילות כואבות יותר, אבל תמיד, תמיד אפשר להמשיך להיות אופטימי.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il
ראי גם: סודה של האופטימיות היהודית: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2091
נ. ב: אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, ובו לשוחח ולהעלות כל נושא שרוצים, אחד על אחד. הקו פתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. אנחנו מחכים לכם!
