התחזקות, טעם לשמירת נגיעה ושות'

טוב, אז ככה. פתיחות כמו שלך תמיד עושות טוב על הלב, אז דבר ראשון – תודה גדולה!
אז ככה, יש לנו כמה שאלות ונשמח אם תוכלי לענות לנו. האמת שבעיקר נשמח כי נראה לנו שהתשובות לשאלות האלה יעזרו לך למצוא את מה שאת מחפשת.
את כותבת ´התרחקתי בזמן האחרון´ – את יודעת לומר לעצמך למה? מה גרם לזה? באמת ההרגשה של הלחץ מהאולפנה זה מה שגורם לזה? יש לך מישהי לדבר איתה באולפנה? היית רוצה לדבר על זה עם מישהו מאנשי הצוות של האולפנה? יש לך מקום שאת מצליחה להרגיש שאת מתמלאת בו? כי החיים שלנו לא ואקום ואם אנחנו לא דואגים למלא את עצמנו בדברים של קודש והתחברות אנחנו אוטומטית מתמלאים בדברים אחרים..
בואי ננסה להבין מה עומד בכלל מאחורי השמירת נגיעה הזה.
חפץ שלא לכל אחד מותר לגעת בו, זה מעיד עליו שהוא יקר ערך. ובעצם ה´איסור´ הזה בא דווקא מהמקום שהכי מעריך את האישה ואת הגוף שלה. לא כל מי שליבו חפץ יכול לגעת בה. זה דבר נשגב. חשוב. שמור.
את יודעת, בספר תורה גם לא נוגעים. אסור לגעת בו. כי הוא קדוש. גם שקוראים בתורה ורוצים לעקוב עם האצבע כדי לא להתבלבל, לא עושים את זה ביד ממש, בטח יצא לך לראות את ה´אצבע´ של הספר תורה.
וגם הגוף שלך קדוש. ולא כל אחד יכול לגעת בו. את בת של מלך.
ושמסתכלים על זה ככה, מבינים את המושג – ´שמירת נגיעה´ – זה באמת שומר עלינו.
גם בחנות יהלומים, לא נותנים לכל שבא לו לגעת בהם מקבל, דבר ראשון הם בתוך כספת, או קופסת זכוכית עבה בבחינת ´אלא לראותם בלבד´, דבר שני – לא נוגעים בהם בידיים חשופות. ועושים כל מאמץ שאף אחד לא ינסה לגעת בהם למרות שאסור לו – יש אזעקה וביטוח, שומרים עליהם..

יש גם את העניין שדרך שמירת נגיעה לא ניפול חלילה במעשים חמורים יותר עד כדי גילוי עריות.
כמו לשים תמרור עצור בצומת מסוכנת שכבר היו בה בעבר לא מעט תאונות. בדרך כלל אם שומרים נגיעה – קשה יותר להגיע למצב מעשים אסורים. אבל כאילו מה, ´כִּיף´ קטן הוא מה שיוביל אותנו למעשים אסורים ממש? הלווו חבר´ה אתם לא קצת נסחפים? חז"ל בחייכם – לא הלכתם קצת רחוק מדי?
אבל לא. כנראה שלא. הם ידעו מה הם אמרו – "אין אפוטרופוס לעריות".
כלומר, אל תחשוב שלא תיפול כי אין שמירה בנושא הזה, וכל בשר ודם יכול ליפול באשר הוא, גם אם הוא גדול הדור. החומרה של העניין מתבטאת בכך שכל המצוות בתורה נדחות כשיש פיקוח נפש,
מלבד שלושה דברים שעליהם נאמר "ייהרג ובל יעבור": עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות.
הקב"ה ברא לנו את היצר הרע, והוא יודע בדיוק מהם הכוחות של היצר,
יש כללים שנועדו למנוע מאיתנו להגיע לעניין עצמו, וגם הם אסורים מבחינת עצמם.
אז לסיכום, במילים אחרות – שמירת נגיעה היא תו תקן יהודי.
מכירה את המושג תו תקן, נכון? אף אחד לא היה קונה מיטת תינוק לא בטיחותית, בלי תו תקן. למרות שגם הרבה מיטות בלי תו תקן יכולות להחזיק מעמד, כולם מקפידים שהתינוק שלהם יהיה הכי בטוח שאפשר.
ובדיוק זה מה שעושה לנו שמירת נגיעה, תו תקן יהודי – לגוף, לנפש ולנשמה.
לגוף: כי לפעמים, אמנם לעתים נדירות למדי, נגיעה תמימה הופכת למקרים חמורים ממש.
לנפש: כי הרבה פעמים נגיעה גורמת לאוירה של קלות ראש, או נגרמת ממנה. אוירה שבה אנחנו יותר מידי שוקעים בתאוות הגופניות, שחולפות כלעומת שבאו ולא נותנות שום ביטוי לצלם אלוקים שבנו. נכון, לא תמיד. זה מה שנקרא – תו תקן.
לנשמה: כי קשר החיים שלנו עם ריבונו של עולם הוא בראש ובראשונה אמון ואהבה כלפיו. אמון משמעותו, שאנחנו יודעים שה´- שנותן לנו כוחות חיים בכל רגע ורגע – אוהב אותנו ורוצה את טובתינו, גם… אם לא מבינים. אהבה משמעותה, שאנחנו עושים את רצון ה´ – בורא העולם ומלך מלכי המלכים – לא רק כשזה נוח לנו, אלא גם – ובמיוחד – כשזה לא נוח.
כי למגע יש כוח מאוד חזק.
שימי לב למשל, ששני אנשים מתווכחים – אם אחד מהם ישים את ידו בחברות על הכתף של השני,
הטונים ירדו בכמה אוקטובות. ולמה זה? כי נגיעה מעבירה הרבה אנרגיה.
הרבה עוצמה ויחס. היא מאוד מאוד מקרבת.
זו הסיבה שבגללה לוחצים יד בשעת מפגש בין אנשים. כל אחד יודע על פי המגע להבחין באדם שמולו.
נגיעה בבנות אינה סתם מפגש בין שתי חתיכות בשר. היא מפגש בין שני אנשים ברמה שיוצרת קשר.
היא מחתימה את הנוגע. אם מדובר בין שני בני זוג – זאת החותמת הטובה.
אם זאת אישה שכולם נוגעים בה. היא מוחתמת בעשרות חותמות אחת על השנייה ולסוף מוצאים איזה קשקוש בלבוש. משהו מטושטש לגמרי, חסר משמעות וחסר דרך, חסר יכולת ליצר קשר משמעותי עם בן זוג.
אם מדובר בגבר – כל האנרגיות שלו מתפזרות על פני נשים שונות וכאשר הוא מתחתן חייו אפורים ומשעממים.
בע"ה, יבוא יום ותכירי את בעלך. ויהיה לך הכי טוב איתו.
כל נגיעה שלכם תהיה משמעותית.
מקווים שעזרנו במעט,
שיהיה בהצלחה גדולה בכול!
חברים מקשיבים