זמן לחגיגות- למה חוגגים דוקא אז?

בס"ד

שלום לך!
השאלה ששאלת היא שאלה ממש טובה ורצינית! לא הרבה חושבים עליה. יישר כוח עצום!
מקווה שהקב"ה יעזור לנו לנסות לענות [ביחד] על השאלה בצורה הטובה ביותר לשאלה שלנו.
רק הודעה – זה לא יהיה קצר…
ברשותך, הקדמה קטנה לפני: לא כתבת אם את/ה בן או בת, לכן אכתוב בלשון זכר. אם מדובר בבת – מקווה שתסלחי לי.

[כיפכופים]
הדבר הראשון של בנאדם ממוצע ששומע למשל ת´משפט "יש חופש עקב חג בלה-בלה", המחשבה (ברוב הפעמים) שעולה לראש:

"יייפהי! הגיע חג! שזה אומר – חופש, אוכל, מסיבות או פגישות עם חברים, וממש [כיפכוף של טיולים]"!

ואז, מגיעה שאלה שיחידי סגולה כמוך שואלים באותו זמן – יש כאן [משהו חשוד] (ברשותך אצטט):

[למה] אנחנו חוגגים דווקא את החגים שאנחנו חוגגים? למה למשל בחרו דווקא בנס מסוים הרי קרו יותר ניסים?

[party time!]
ברשותך, נתמקד בחגי השנה, ונראה מה בולט בכל חג (ובגלל שאלו הרבה – זה דיי ארוך).

[פסח]: "בצאת ישראל ממצרים…" (תהילים, פרק קי"ד פסוק א´) – הקב"ה מוציא בניסים ונפלאות את עם ישראל ב60 ריבוא.

[שביעי של פסח]: "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס…" (שם, שם, פסוק ג´) כל עם ישראל עובר בים וחוזים בנבואה (ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי" (רש"י לשמות פרק ט"ו פסוק ב´) המחזה המופלא שראתה שפחה על הים, שייך להתגלות העליונה שהתרחשה באותו לילה.

[יום העצמאות]: הקמנו מדינה בה מולך עם ישראל, ורואים את הגשמת חזון הנביאים על ארץ ישראל – [היא פורחת] כשעם ישראל חוזר לארצו. יותר מזה, עם ישראל קיבל [אומץ להילחם על שלו] עם צבא משלו (מה שלא היה בגולה), וכמובן – [קיבוץ הגלויות] הלא פוסק.

[יום ירושלים]: עם ישראל חוזר לעיר הקודש, שלא היה בה כבר 2000 שנה. אפשר לראות שם (בעיקר ליד הכותל), את עם ישראל בכל הגוונים, הצורות והגדלים.

[ל"ג בעומר]: דרך אש המדורה, שמסמלת את נקודת מבט בר – יוחאי, אנחנו לומדים על [הטוב שיש בפנימיות] של כל אחד, שגם אם הוא נראה רשע – הוא אדם טוב. נקודת המבט לחיבור עם ישראל של רבו של בר יוחאי – רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך" (תלמוד ירושלמי, מסכת נדרים דף ל´ עמוד ב´).

[שבועות]: מתן התורה לעם ישראל. "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות פרק י"ט פסוקים א´ – ב´). פירש רש"י: "ויחן שם ישראל, כאיש אחד בלב אחד…".

[ראש השנה]: בריאת העולם. "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית פרק א´ פסוק א´). פירוש רש"י: אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל: בשביל התורה שנקראת "ראשית דרכו" (משלי פרק ח´, פסוק כ"ב), ו[בשביל ישראל] (שיקבלו אותה), שנקראו "ראשית תבואתו" (ירמיהו, פרק ב´ פסוק ג´).

[יום כיפור]: "ונסלח לכל עדת בני ישראל, ולגר הגר בתוכם – כי לכל העם בשגגה" (מתוך מחזור יום כיפור, ומתוך במדבר פרק ט"ו פסוק כ"ו).

[סוכות הושענא רבא ושמחת תורה]: מכל האומות, הקב"ה רוצה להיות עם העם שלו בכללותו, לחגוג ולבלות איתם בדברים השייכים רק להם (התורה).

[חנוכ"ה]: בזכות שעם ישראל נשארו מוכללים – יכלו להתגבר על היוונים ועל המתייוונים.

[ט"ו בשבט]: ארץ ישראל הייתה שממה עד שעם ישראל בכללותו חזר אליה והפריחה.

[פורים]: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים" (אסתר, פרק ד´ פסוק ט"ז) – רק כשכל היהודים התכנסו נעשו הניסים.

[לכה דודי! ניי ניי ניי ניי ניי…]
מושג אחד אנו מוצאים בכל החגים האלה – [כוללניות].
כשאדם כולל משהו הוא מדבר על קבוצה אחת ש[משלימה את עצמה].

דוגמה: כל הזקנות לא מתפצלות ל2 – כל הזקנות הן קבוצה אחת שלמה, והיא משלימה את עצמה בעובדה שהיא לא מתפצלת.

ודיי לפילוסופיה – אחת הסיבות שהכלה נקראת "כלה" בגלל שאחרי שהיא מתחברת ל1/2 השני שלה, היא מכלילה [קבוצה חדשה – המשפחה]!

[אגד]
כידוע, אחת הסיבות לחורבן בית המקדש ולגלות היא שנאת חינם.

הגאולה שתבוא במהרה בעזרת השם, תהיה כשנהיה כלולים כולנו, כמו שאגידת ארבעת המינים מסמלת את [האחדות בין כל הסוגים] בעם ישראל:

[לולב] – בעל טעם (התמר) וחסר ריח – מסמל אנשים הלומדים תורה אך אינם עוסקים במעשים טובים.
[הדס] – חסרת טעם ובעלת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים תורה אך עוסקים במעשים טובים.
[ערבה] – חסרת טעם וחסרת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים תורה ואינם עוסקים במעשים טובים.
[אתרוג] – בעל טעם ובעל ריח – מסמל אנשים הלומדים תורה (טעם) ועוסקים במעשים טובים (ריח).

[לסיכום]
אנו חוגגים דווקא את החגים השייכים ל[כולנו] (כל עם ישראל בכללותו).
אין סיבה שהכלל יחגגו [לעצמם] (לשים לב ל"לעצמם") חג שלא שייך להם אלא לאחדים מהם.
הגיוני שאדם חוגג את היומולדת של חברו [במקומו]?
[אבל] – זה לא אומר שאי אפשר ב[פרטים] לשמוח בנס הפרטי.

מצטער על האריכות, זאת באמת שאלה מעולה. אתה יותר ממוזמן מלשלוח לי מייל תגובה.

רק טוב!

דורון

dozkih@gmail.com