חבר שנפטר לאחר כ"כ הרבה תפילות

שלום רב,
וסליחה על האיחור בתשובה,
אני חש שיש לך כאן כמה שאלות, גם קשה לך מזה שחבר שלך נפטר, וזו בהחלט מכה קשה. פרט לכך אתה הרגשת שהחבר שלך צריך להתרפא בגלל שהרב כך אמר, וזה לא קרה. ואולי הכי קשה לך היה שיכול להיות שתפילות לא עוזרות לפעמים, והכל עובד לפי הטבע.
ננסה לענות על השאלות אחת אחת…
ברור שזה קשה מאוד שחבר טוב נפטר. כשמישהו קרוב נפטר, אנחנו לפעמים מרגישים שחלק מאיתנו לא קיים, שמשהו שהיה איננו, הרי רק לפני כמה ימים, היינו איתו דיברנו איתו, ובילינו איתו, ופתאום עכשו אנחנו מבינים לאט לאט שזה לא יקרה יותר. ואנחנו חווים את תחושת המות, אדם היה כאן, ועכשו הוא כבר לא. זה קשה לחוש את זה כי אנחנו כל הזמן רוצים להאמין שבנו המות לא יפגע, וגם לא במעגלים שמסביבנו, וכשזה קורה זה קשה.
אני חושב שבהקשר הזה תוכל לעיין בקישור המצורף, ואולי לקבל נקודות שיכולות לעזור לך:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=273622

לגבי העניין השני, אני מניח שגם הרבנים שאמרו שהוא בוודאי יחיה, התכוונו רק לומר שהם מתפללים שזה יקרה, ולא התכוונו לומר שבוודאי זה לא יקרה שהוא ימות, אני מניח שאתה ואני יודעים שאף רב כזה או אחר לא יכול להבטיח למישהו חיים, הרי הם ניתנים רק על ידי נותן החיים הקב"ה. ואפילו בגמרא כתוב שמפתחות של חיים לא ניתנו בידי בשר ודם רק בידי הקב"ה, אלא נראה שהם רצו לעודד אתכם שלא תרגישו לא טוב, והם לא חשבו שיכולות להיות לאמירות שלהם גם השלכות אחרות שליליות.

האם ניתן להתפלל על אדם שמת מות מוחי, האם זה יכול לעזור?
באופן רפואי אדם שעבר מות מוחי (לא קומה, ולא תרדמת, אלא מות מוחי) הוא מת, ולא ניתן להחזיר אותו לחיים, דברים כאלו לא קורים בטבע, אלא בתחיית המתים. לכן אין מקום לתפילות על אדם כזה שיחזור לחיים, כמו מקרים רבים בתפילות.
אני חושב שאין חולק על כך, שאין מקום לתפילה על אדם מת שהוא יחיה.
איך זה יתכן? האם אנחנו לא מאמינים שה´ משנה את חוקי הטבע?
המשנה בברכות כותבת שאדם שמתפלל שעובר יהפך מבן לבת או להיפך זו תפילת שוא, ברור שה´ יכול לעשות ניסים, אבל מצד שני הקב"ה טבע את העולם שיתנהג בדרך הטבע, הסיבה לכך היא פשוטה אם הקב"ה היה מתנהג כל היום בדרך נס, הרי שלא היית יודע אם מחר תוכל לחזור לבית שלך, כי אולי נעשה נס למישהו, והבית שלך נהיה שטוח, או חקלאים לא יכולים לזרוע, כי אולי בקיץ יעשה נס וירד גשם. ה´ טבע את הטבע, והוא לא חפץ בזמן הבריאה שהוא ישתנה כל יום לפי בקשה או תחינה של אדם כזה או אחר.
האם זה אמור לפגוע באמונה שלנו? לא!
למה לא? כי אנחנו לא צריכים להאמין שכל הזמן ה´ משנה את הטבע, הרי הנס הכי גדול זה עצם קיומם של חיים ביקום, עצם קיומו של היקום, בכל יום אנחנו מגלים דברים חדשים על העולם והחיים, כל הזמן המחקר מתפתח ומגלה עוד ועוד דברים, דברים שהיו נראים פשוטים לפני מאה שנה, היום אנחנו יודעים כמה הם מורכבים, וזהו חלק מנס הבריאה. לראות איך נמלה הולכת זה נס, לחיות בעולם זה נס, וגם מתנה מה´.
אז בשביל מה אנחנו מתפללים?
אנחנו מתפללים כי בתוך העולם, בתוך הטבע יש מרחב גדול, אני אתן לך דוגמה: אני מכיר הורים שאחרי הלידה התגלה שהבן שלהם לא נושם, אחרי כן צריך לחכות שלושה ימים, ואז יודעים מה קורה איתו, בתוך השלושה ימים האלו, הרופאים אומרים שהם לא יודעים כלום, הם גם לא יכולים לעשות כלום, כשהוא יקום הוא יכול להיות עם נזק מוחי, ונכה לכל החיים, והוא יכול להיות ילד נורמלי ורגיל, שאחרי חצי שנה אף אחד לא יחלום אפילו שהוא לא נשם כמה שעות אחרי הלידה, כאן יש מקום גדול להתפלל, כאן בדרך הטבע יש כמה אפשרויות, והתפילה מעלה אותנו, ומביאה חסד מהבורא לאדם שצריך לזה.
למשל, תפילה להיות עשיר, בדרך הטבע יש אנשים עשירים ויש עניים, אנחנו מתפללים שאנחנו נהיה מאלה העשירים, זה דבר שהוא בתוך גבולות הטבע, וכו´ וכו´.

יחד עם זאת אני משער שכשהתפללתם הרגשתם קירבה לה´, זה לא סתם, תפילה מהותה היא להתקרב לה´, להרגיש איך הוא משפיע על כל הדברים שקורים בעולם, והכל בעולם מכוחו.
חשוב להבין שהתפילה גם אם היא לא עזרה לצורך הספציפי שאליו היא נועדה היא לא הולכת ריקם, היא כן יוצרת איזו עלייה באדם שאמורה לעזור, אם לא למשהו הספציפי שעליו התפללתם, אז לדבר אחר, שאפילו לא חשבתם עליו. אפשר לדמיין את זה ככה: אדם מתפלל על מישהו חזק חזק, והתפילה לא נענית, מה שהוא רצה לא יצא לפועל, אבל פתאום אדם אחר התרפא ע"י התפילה שלו, ואז פתאום כשהוא מגיע לעולם האמת, הוא רואה שהוא ריפא אדם אחר, אדם שבכלל הוא לא חשב, ואומרים לו זה בזכות התפילה שלך…
לכן אני חושב שהשליחות שלכם עכשו הוא לעשות משהו לעילוי נשמת החבר, להתכנס ולחשוב יחד כל החברים, אולי תעשו פעולות חסד, או לימוד תורה לעילוי נשמתו. כדי שהדברים יועילו.

בהצלחה
ומקווה שהועלתי
עקיבא
akivamakshivim@gmail.com