חזן ביוהכ

שואל יקר שלום רב,
כל נושא האכילה ביוה"כ הינו נושא מורכב מאוד.
פוסק רבי ח.ד. הלוי זצ"ל "חולה שאם ישכב כל היום במטתו במנוחה שלימה יוכל להתענות, עדיף שיעשה כן ממה שיקום להתפלל בביה"כ ויבוא לחשש סכנה וייאלץ לאכול". (מקור חיים ח"ד עמ' 260).

האכילה לשיעורין נועדה לחולה מחולשה או חולשת הלב או מעוברת – אותם יש להאכיל לשיעורין.
חולה שאמדוהו שאין שיעורים אלה מספיקים לו, כגון חולי סכרת הלוקחים אינסולין – צרכים לשאול שאלת רב ואם יותר להם לאכול – אוכלים כדרכם.

לסיכום:
חולה שחש לא בטוב – ועמדוהו לאכילה בשיעורין אין זה יתכן שיהיה בכוחו להיות שליח ציבור. (התפילות לוקחות זמן רב ודורשות מאמץ).
כמו כן בזמן היותו שליח ציבור אין באפשרותו לאכול כלל – ומתוך כך אם עמדוהו לשיעורין הוא יגיע לידי סכנה.
על כן נראה שמבחינה מעשית, במקרים רבים, לא שייך שאדם האוכל לשיעורין יגש להיות שליח ציבור ביום הכיפורים.
לעיתים יש חולים החייבים לאכול מעט משום בריאות ואין זה פוגע בכושרם במשך היום. (מכיר אני רב חשוב, החולה במחלת כליות שחייב לשתות מעט בבוקר ומעט אחה"צ לשיעורין. והוא חזן בביה"כ שלו).

לכן, בכל מקרה ומקרה לגופו ראוי לעשות שאלת חכם או רב בית הכנסת (עפ"י הקהילה, מהות הצורך, מהות המחלה, חזקה, ועוד).
.

שנה טובה כתיבה וחתימה טובה ובשורות טובות,
שלמה, חברים מקשיבים.
shlomo@makshivim.org.il.