חזרתי בתשובה, והמשפחה מתנגדת

שלום וברכה. דבר ראשון הרשי לי להביע את הערכתי אליך על יכולתך, למרות התנגדות המשפחה לעמוד על שלך ועל החשוב לך, כבר כמה שנים! ישר כוח!
ולדברייך- כואב לי לשמוע שהמשפחה לא התרגלה עדיין לרעיון אולי זה בגלל שהם חושבים שהם עוד יצליחו ל"החזיר" אותך…
אם המצב הוא כזה עלייך לבקש לשוחח איתם בזמן שקט כשכולם רגועים ושלווים ולהבהיר להם שאינך מתכונת לשנות את אורח חייך ואת נחושה בדעתך להישאר דתיה. לכן- את מבקשת מהם להניח לך לנהוג כרצונך וכפי שהם נותנים אפשרות למשהו אחד לצאת למסיבה בלי להרים גבה כך את מבקשת שיניחו לך לנהוג לפי מה שהחלטת ולכבד זאת. (וזה לא שהחלטת להיות פרוצה או מכורה לסמים..) . את לא מצפה מכולם לשמור שבת וללכת צנוע אבל גם מבקשת (יותר נכון תובעת את זכותך) לחיות את חייך שלך. הבהירי לכולם שמעתה כשיעירו לך על משהו את תעירי (בעדינות, לא בתוקפנות ובקול רגוע ושקט ולא עצבני וכועס) בחזרה שאת זו שחיה את חייך ולא משהו אחר ולכן את מבקשת לא להתערב.
בהקשר למה שאמרת על יציאה מהבית- את כבר בגיל שזה דבר מקובל ולכן ההחלטה נתונה בידך. את יכולה להחליט גם לנסות ולשוחח איתם ולאור תוצאות המציאות לבחור מה לעשות. כמובן שאת יכולה גם להחליט כבר עכשיו להודיע שאת יוצאת לגור לבד ושוב- חשוב קודם לשוחח על כך עם כולם ולהבהיר את רגשותייך ומצבך ולכן את החלטתך ולהדגיש שאת מאד אוהבת אותם ורוצה מאד להמשיך לשמור על קשר אבל מרגישה שכרגע יותר מתאים לך לגור קצת לבד- לפחות לתקופת ניסיון .
אני מאחלת לך הרבה הצלחה בהתמודדות ובהחלטות ורק טוב תמיד!
יעל, חברים מקשיבים.