שלום רב לכם , אני אדם חילוני אשר בחצי השנה האחרונה חל בי תהליך של התחזקות מסוימת לאחר טרגדיה אישית לא קלה עבורי שהיוותה מין סימן דרך עבורי לכיוון האמונה והדת, התחלתי לשמור כשרות ללכת לבית כנסת להניח תפילין (כמעט מידי יום) ולקרוא תהילים . הייתה תקופה מסוימת שחלה בי קירבה עצומה ואהבה אמיתית לדת ולאלוהים , ולאחרונה אני חש פיחות ושנפשי מתרחקת מהדת . אני מנסה לשוב לאותו מצב כמו בעבר אך אינני יכול !! מה לעשות ?
תודה רבה לכם !!
שלום לך.
קודם כל, ממש כל הכבוד. ישנם דברים מסוימים שגם אני זכיתי לחזור בהם בתשובה, אבל תהליך מלא ושלם הוא דבר שממש ראוי לקנאה. ישנם דברים שלהם זכית אתה ואין אותם לאדם ששמר מילדותו על תורה ומצוות, נקודות מיוחדות שיש רק לחוזרים בתשובה בצורה ה'מלאה' של העניין, אז ממש כל הכבוד על התהליך ואשריך שאתה עושה אותו.
שאלת כיצד מתמודדים עם תחושת הריחוק שאתה מרגיש כלפי הדת בתקופה האחרונה, מה הסיבה לתחושה זו.
בעבר כבר כתבתי תשובה דומה. אצרף אותה לך כאן ואחריה אכתוב גם כמה דברים נוספים. בסדר? אז הנה זה:
[חידוש ההתלהבות בעבודת ה']:
אני חוזרת בתשובה כבר שנתיים. בתחילת הדרך עשיתי את כל המצוות בהתלהבות , התפללתי בכוונה ממש והכל היה כל כך טוב ויפה. אבל בזמן האחרון הכל ירד, איך אני אוכל להתכוונן שוב בתפילותי? איך אני אוכל לעשות שוב את המצוות מתוך שמחה? איך לאהוב שוב את הקב"ה?
בבקשה תעזרו לי. תודה רבה
[וזו התשובה שעניתי]:
שלום. כל הכבוד לך על הדרך שעברת ואני מקווה שאולי אוכל קצת לעזור לך ללכת בה. גם אני חוזר בתשובה. לא כמוך. נולדתי בבית דתי, למדתי בישיבה תיכונית ואחר כך בישיבה גבוהה, הרגשתי הרבה פעמים איך אני מבין משהו חדש, נהיה אדם חדש בעל הבנות חדשות שמחייבות הליכה בדרך חדשה. אמנם אצלי הדרך הייתה דרך חדשה-ישנה, אותן מצוות, אותן גמרות וספרי לימוד, אבל מתוך הרגשה אחרת. זה סוג אחר של חזרה בתשובה אבל אני חושב שאולי אני יכול לעזור לך על סמך זה קצת כי גם לי יש את אותה הבעיה.
מה, באמת?
כן, לכל אחד יש.
מה? באמת?
כן. לכל אדם שמודע לעצמו ישנה הבעיה הזו, ככה אומר ר' צדוק בספרו צדקת הצדיק. הוא מסביר שם כמה סיבות שיכולות להיות לזה. אחד הדברים המובאים שם וכן בעוד ספרי חסידות זה שהקב"ה מראה לאדם לאן הוא יכול וצריך להגיע, מעמיד אותו במקום שאליו הוא צריך להגיע כדי שהוא ידע שהוא יכול להיות שם, ואז מחזיר אותו אל המקום שבו הוא נמצא והוא צריך להתאמץ ולטפס בחזרה. תשאלי 'אז למה בכלל לשים שם את האדם?'
כאן מגיע החלק המעודד. אפשר להסביר שזה כדי שהאדם ידע שהוא יכול להגיע לשם ויתאמץ. זה הסבר שהוא בודאי נכון כי ברור שאדם יהיה מוכן להשקיע בהתאם לתמורה ואם הוא לא בטוח שהוא יקבל תמורה אז הוא ישקיע פחות, אבל ישנו הסבר מעמיק יותר שגם הוא אמיתי והוא גם מאוד מעודד.
את מכירה את דברי חז"ל על זה שהתינוק לומד בבטן את כל התורה ולפני שהוא יוצא בא מלאך ומשכיח אותה ממנו? את מכירה את סיפור מעשה בראשית והסבר חז"ל שבתחילה נבראו אדם וחוה כשהם דבוקים זה לזה, מחוברים, ורק אחר כך הופרדו?
אני מקווה שכן. על דברי חז"ל אלה מתעוררת אותה שאלה. אם התינוק ישכח את התורה אז למה ללמד אותו? אם יפרידו את אדם וחוה אז למה לברוא אותם מחוברים?
הרב קוק ענה על זה בספר עולת ראיה בבאורו לברכות הנישואין. הוא מסביר שם שכאשר אדם עבר משהו ואחר כך התנתק מזה זה לא ניתוק גמור. העבר לא נמחק לגמרי, הוא ממשיך להשפיע על האדם. לא רק במישור שהזכרנו קודם שהאדם יודע שהוא יכול להגיע למקום זה, למדריגה זו, אלא שבאמת תמיד יש קשר ביניהם ולכן קל יותר לחדש אותו. את שומעת? קל יותר לחדש אותו!!!.
את לא צריכה לאהוב שוב את הקב"ה, את אוהבת אותו כבר עכשיו. כל מה שעברת עדיין קיים, לא ירדת, עלית. הקב"ה אמר לך 'הנה אני, כאן, אני תמיד לידך' וכאשר הוא ידע שהמסר הזה נקלט בך באופן שלעולם לא ימחק, הוא חזר והסתתר והוא מחכה לך שתגלי שזה תמיד היה שם.
זו עבודה קשה, לא רק לך, גם לי.
שיהיה לנו בהצלחה. אנחנו תמיד כאן כדי לשאול עוד או סתם לקבל דברי חיזוק.
יהונתן.
[עד כאן התשובה שכתבתי אז]. קראתי אותה שוב עכשיו והיא עדיין אמיתית ונכונה, למרות שעברה מאז שכתבתי אותה כבר יותר משנה ואולי הייתי מנסח היום את הדברים אחרת. . .
מה שרציתי להוסיף ולכתוב לך הוא נקודה נוספת שלמדתי במהלך השנה האחרונה ונראה לי שחשוב להוסיף אותה:
האדם עובר בחייו הרבה תהליכים, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לא. אחד הדברים החשובים מאוד כדי שתהליך יעבור בצורה נכונה על האדם הוא לא 'להלחיץ' אותו, לתת לתהליך לקרות. אתה מרגיש היום אחרת? זה בסדר, אל תבהל מזה. חכה רגע, בלי לחץ, ותבדוק איך אתה חי עם ההרגשה האחרת, מה אפשר ללמוד ממנה? אל תמהר לחזור אחורה, לדבר המוכר. כל שינוי מפחיד אותנו, אבל אם נפחד משינויים גם לא נתפתח, נכון?
תן לתהליך להתרחש גם אצלך. בתשובה שהבאתי הסברתי, עד כמה שאני יודע, את סיבת התהליך. עכשיו צריך לתת לו להתרחש, לקרות בפועל. אם כל הזמן תבדוק 'האם זה כבר נגמר? האם אני מצוי היכן שאני צריך להיות?' רק תחליש את עצמך ותמצא שבמקום לעסוק בהתקרבות לקב"ה אתה עסוק בשאלה האם אתה קרוב. עזוב, תרפה, תן לתהליך לקרות לאט לאט, בקצב שלו. כך תגלה שהוא בונה אותך בצורה הרבה יותר בריאה ואתה עובר אותו הרבה יותר טוב.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il
ראה עוד קישורים לשאלות שאולי יעניינו אותך:
אני ממש רחוקה מהקב"ה – https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=42503
אני ממש רחוקה מהקב"ה 2 – https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=45286