היי, אני מדריכה בסניף פיתוח ויש לי מדשי"ת ממש מתוקה! אבל בתקופה האחרונה החניכות ממש בכאסח איתה. אני בטוחה שעם הזמן זה יעבור והם יסתדרו, אבל איך אני אמורה להגיב כשהם מדברות אליה ממש לא יפה ואני נמצאת שם, מצד אחד אני יודעת שאין עניין שאני אתערב… זה לא יעזור ולא ישנה שום דבר, אבל לעמוד ולא לעשות כלום? זה ממש לא נעים.
מדריכה יקרה, שלום.
השאלה שלך נוגעת בעניין מרכזי וחשוב: הנהגה משותפת של קבוצה ע"י שני מדריכים/מדריכות. על אף שמדובר במנהג "עתיק" בתנועות הנוער, כשמסתכלים עליו במבט חדש קשה קצת להבין בתחילה את הרציונל. בשביל מה לפצל את המנהיגות? מה זה תורם? לא ניכנס כרגע לשאלה הזאת, אבל נאמר בקיצור שלמרות שיש להדרכה בצמד יתרונות ופוטנציאל, יש לה גם אתגרים ייחודיים.
אחד הדברים הקשים שכרוכים בהדרכה משותפת היא בדיוק המילה הזאת, "משותפת". לכל אחת מהמדריכות יש אופי, אישיות, רעיונות וכיוונים ערכיים משל עצמה. ללא ספק יש מגבלות ליכולת של שתי מדריכות לעבוד לגמרי ביחד בתיאום מושלם, וזה בהחלט מחייב אותן להיות קשובות זו לזו, להתייעץ, לתכנן וגם לוותר מדי פעם.
לצד כל הדברים האלה, אחד הדברים המשמעותיים בהדרכה משותפת היא העמידה מול החניכים. ישנה חשיבות לכך שהתלמידים יראו מולם חזית אחת ולא שני מדריכים שמשקפים קו שונה לחלוטין זה מזה. כך למשל, חשוב שלא יהיה מצב שבו מדריכה אחת סותרת הוראה או הנחיה של המדריכה האחרת. במידה מסוימת אפשר לדמות את העמידה הזאת ל… הורים! כשיש לנו משפחה עם אבא ואמא, הם עומדים מול הילדים כחזית הורית אחת שמורכבת משני אנשים שונים.
ועכשיו לשאלתך:כיוון שמבחינה חינוכית, ערכית ומנהיגותית, את והמד"שית מהוות חזית אחת, גוף אחד, הסכסוך שלה עם החניכות הוא לא פרטי אלא משותף לשתיכן. ולכן לשתיכן יש אחריות משותפת לוודא שהמצב לא מחריף ולא מטלטל את הקבוצה. איך למשל? ניתן לחלק את הפעולות שאתן יכולות לנקוט לשני חלקים:
[1. פעילות "מאחורי הקלעים" לפתרון הסכסוך]
כמדריכות, האחריות לפתרון של סכסוך, בעיה או אי הבנה – מוטלת בראש ובראשונה עליכן (גם אם החניכות טועות ואתן צודקות). מה שכן, לא חייבים לעשות את זה בצורה רשמית ופומבית. הרבה יותר חכם לפעול באופן מחושב, לדבר עם בנות דומיננטיות בקבוצה באופן פרטי, ועדיף לא בסניף אלא בביה"ס או בטלפון. לבדוק איתן היכן שורשי הבעיה ולשמוע לצד שלהן בעניין במטרה להגיע להבנות. באותה הזדמנות אפשר גם, בצורה נעימה אך נחושה, להבהיר להן מה הגבולות של ההתנהגות המצופה מהן ושלא מקובל עליכן יחס לא מתאים לכל אחת מהמדריכות. השילוב ביןם התעניינות, האזנה כנה לעמדה שלהן, הבהרת הצד שלכן ומוטיבציה להגיע לפתרון, יכולה להכשיר את השטח להתקרבות בין הצדדים ולהבנה שדרושה יציבות כדי שהקבוצה תוכל להמשיך בפעילות הרגילה בלי בעיות ודרמות לא נחוצות.
[2. הקפדה (משותפת) על משמעת בפעילות הקבוצתית בסניף]
אחד התפקידים של המדריכות היא להציב קווים אדומים להתנהגות החניכות בסניף ובכלל. ולכן כשחניכה משתמשת בשפה לא מתאימה, למשל (ולא משנה כלפי מי), תפקידן של המדריכות להסב את תשומת ליבה לעניין ולהבהיר שזה לא מקובל (למשל באמירה "אצלנו לא משתמשים במילים האלה"). חשוב גם לנסות ולשים לב אם יש זמן מסוים שבו חניכות נוטות במיוחד להתנהגות מסוימת. למשל, ייתכן מצב שבו אחרי הפעילות ואחרי המשחקים, כשנהיה קצת משעמם אבל עדיין לא הסתיים המפגש, חניכות מוצאות את עצמן עוסקות בדברים שוליים ואז גם נטפלות למד"שית שלך. חשוב שאת והמד"שית תאתרו "נקודות חמות" כאלה ותחשבו מראש איך אפשר לנטרל אותן.
שתי הפעולות שצוינו כאן, פעילות מאחורי הקלעים והקפדה על משמעת, משלימות האחת את השנייה. אתן תצטרכו להחליט מה בדיוק לעשות במסגרת כל אחד מסוגי הפעולות, ומתי. באופן כללי, מומלץ להתחיל דווקא מאחורי הקלעים, ורק אז להיות יותר קפדניות באכיפה של המשמעת בתחום הירידות על המדריכה.
[לסיכום:] בהחלט נראה שיש לכן בקבוצה בעיה שאתן והחניכות תצטרכו לחשוב איך להתמודד איתה. אבל מלבד הבעיה עצמה, יש לכן הזדמנות להעביר לחניכות מסר חשוב: לא משנה מה קורה כרגע מבחינת היחסים האישיים, ויכוחים או אי הסכמות, יש איזה קוד התנהגות בקבוצה שלנו, שיש מאחוריו מחשבה וערכים, ועליו אנחנו לא מתפשרים גם כשיש איזה פלונטר. מתוך ההיכרות שלכן עם עצמכן ועם החניכות, תוכלו להחליט איך בדיוק לנהל את המערכה הן לגבי פתרון הסכסוך והן לגבי ההקפדה על התנהגות הגיונית ומכבדת גם במהלך פתרון הסכסוך. בכל מקרה, את כמד"שית בהחלט צריכה להיות מעורבת. אבל כמובן – "גם" מעורבת ולא "רק" מעורבת. את והמד"שית שלך תמיד יחד בנושאים שקשורים לקבוצה, גם אם יש "בעיה" רק עם אחת מכן. אין סיבה שהמד"שית תתמודד עם זה לבד, או שאת תגני עליה ותתמודדי עם זה בעצמך.
בהצלחה,
אוהד
ohadspt2@gmail.com
