טוב ורע בעולם

שלום לך,
שתי שאלות כלולות בדבריך: מדוע יש רע, וכיצד הרע הוא מוסרי. נתחיל לעסוק בכך במישור השכלי (בו אתה דן), ונסיים בהערה במישור הרגשי.

נתייחס תחילה לשאלה הראשונה, ולשם כך ברצוני לחדדה תחילה.
הקב"ה הוא כל יכול, ואם כן על כל תשובה אפשרית שתינתן בעולם תמיד ניתן לשאול שוב – הרי הקב"ה היה יכול להשיג את אותה התוצאה גם בדרך אחרת. ניתן להרחיב זאת גם לכל טעם שניתן על המצוות: למשל, אחד מטעמי מצוות הציצית היא שראייתה תזכיר לנו את כל המצוות כולם. גם כאן, הקב"ה היה יכול לעשות שנזכור את המצוות בלי הציצית? וכן על זו הדרך.
כיון ששאלתך הינה אכן מעמיקה, נענה עליה לאט לאט.
הבדל גדול יש בין משמעותו של טעם שניתן למעשה אנושי, לבין משמעותו של טעם שניתן למעשה אלוקי. נבאר זאת:
אם מצוות הציצית היתה פקודה אנושית, הרי שמשמעות התשובה הנ"ל היא שהאדם המצווה רואה לפניו מציאות, שהטבע האנושי הוא לשכוח דברים ועל כן יש צורך לתת לו אמצעים חיצוניים שיזכירו לו. כל טעם למעשה אנושי משמעותו שהאדם מתבסס על מציאות נתונה, עליה אין לו שליטה, ומציאות זו גרמה לו לעשות מעשה זה.
לא כך היא משמעות הטעם למעשה אלוקי. הקב"ה אינו משועבד לשום מציאות קיימת, הוא ברא את הכל והוא קדמון לכל קדומים; כשאנו אומרים שהקב"ה ציוה ללבוש ציצית כדי שהאדם יזכור, אין פירוש הדברים שהיתה לפניו מציאות נתונה שהטבע האנושי לשכוח, שהרי גם מציאות זו נבראה ע"י הקב"ה. וכן על זו הדרך ביחס לכל טעמי המצוות ולכל טעם המתייחס למעשה ה'.
מעתה נתבונן: כשאנו שואלים מה טעמה של מצוה, ניתן לייחס לשאלה זו שתי משמעויות.
משמעות אחת היא רצון 'להיכנס לראש' של הקב"ה, להבין את פשר רצונו. אולם ניתן להבין היטב כי דבר זה אינו באפשרותנו, שכן הקב"ה ורצונו – אחד הם. כשם שאת הקב"ה איננו מסוגלים לתפוס בשכלנו, שכן שכלנו הוא מוגבל והקב"ה אין סופי, כך גם איננו מסוגלים לתפוס את מהות רצונו.
כדי לסבר את האוזן, ניתן להמשיל זאת למעשים שאדם עושה כי הוא פשוט רוצה: הם נובעים ממהותו הפנימית, והוא לא יוכל להסביר לאחר, ולפעמים אפילו לעצמו, מדוע הוא רוצה.
מהו אם כן פשר טעמי המצוות שכתבו חכמים?
כאשר ילד קטן יתבונן במערכת ממוחשבת וישאל – למה בונה המערכת שם חלק פלוני במקום פלוני? אנו נאמר לו כי הוא אינו מסוגל, ברמתו הנכחית, 'להיכנס לתוך הראש' של המתכנן. אולם ניתן להראות לו את פעולת המערכת, מה חלק זה תורם באופן הנוכחי שבו המערכת פועלת ומתגלה לפניו.
באופן דומה, ניתנת לנו אפשרות להתבונן בבריאתו של הקב"ה ולהתפעל מההרמוניה שבה. כך ביחס לעולם הטבע, כך ביחס למצוות וכך ביחס לשאלתך על תפקיד הרע. כשכל חכמי ישראל התייחסו לשאלה מדוע יש רע אין כוונתם לשאול מה גרם לקב"ה לברוא אותו, אלא מה תפקיד הרע בעולם, כפי שהעולם נברא, מה "יוצא" ממנו ומה הוא פועל בעולם, כמובן, בנקודת מבטנו האנושית, החלקית.
עד כאן – התשובה לשאלתך.
במאמר מוסגר, נציין בקיצור כי בהתבוננות ברע ניתן לגלות מספר דברים, מלבד התשובה שכתבת בעצמך כי הרע מחשל:
הרע נובע מאפשרות הבחירה החופשית הקיימת בעולם. תפקיד הבחירה החופשית הוא שכך תתגלה בעולם עבודת ה' באופן שאינו מתגלה על ידי המלאכים, שאינם בעלי בחירה. לא דומה אדם העובד את ה' למרות שהיה יכול לבחור שלא לעשות זאת – למלאך שאין לו אפשרות של בחירה.
לא רק אפשרות הרע מגלה קומה חדשה בעבודת ה', אלא גם הרע עצמו. חכמים אומרים כי גדולים בעלי תשובה יותר מצדיקים גמורים. כיצד יתכן הדבר? אחד ההסברים לכך הוא כי אדם שהיה רחוק מהקב"ה הרי שעצם פעולת התקרבות לה' יש בה קרבה מיוחדת שאינה קיימת אצל אדם שעומד במקום (כמובן שאין בכך השפעה על מעשינו לכתחילה. שכן אם אדם יחטא ביום ראשון כדי לשוב ביום שני אז גם אם ביום שני לא תהיה תשובתו אמיתית, שהרי גם אז אין הוא מתחרט באמת על החטא, להיפך – הכל היה מתוכנן, ומבחינתו אם הוא לא היה חוטא ביום ראשון אז הוא היה חוטא ביום שני).
חכמי הפנימיות כתבו כי לעתיד לבוא נבין עוד כיצד הרע הוא עצמו טוב מוחלט. אמנם קשה לנו היום לתפוס זאת בשכלנו, אולם אין בכך כל דבר מוזר – גם ילד קטן אינו מבין הכל, אך הוא מסוגל להבין שהוא אינו מסוגל להבין הכל.
לסיכום, ככל שנוסיף להתבונן נגלה ונבין עוד ועוד. יחד עם זאת אנו מבינים לחלוטין כי אין לנו אפשרות בשכלנו המוגבל 'להיכנס לראש' של הקב"ה, האינסופי.
(במאמר מוסגר נוסיף: הרב קוק, במאמרו "דעת אלוקים", הנדפס בספר אדר היקר, מבאר כי הרצון להבין את עצמותו של הקב"ה הוא הוא הגורם לכפירה, לעבודה זרה ולניתוק בין החומר לרוח, שכן אין כל אפשרות להבין זאת. אולם כאשר אנו ממקדים את עצמנו בפעולותיו של הקב"ה – יכולים אנו להידבק בהם, בשכל, ברגש ובמעשה. מומלץ לעיין שם באריכות).

בדבריך שאלת שאלה נוספת: כיצד הקב"ה 'מרשה לעצמו' לגרום לכך שיהיה רע לנבראים, הרי הם כלל לא בחרו להיברא?
שאלה זו מניחה כי אם היתה ניתנת לנו אפשרות, היינו מבקשים מהקב"ה שהוא היה בורא את הבריאה כך שלא היה רע בעולם.
ועתה נשאל – האם אכן כך הדבר? גם ילד קטן לפעמים רוצה לעשות דברים, ואין הוא מבין כלל את פשר רצונו של אביו שהילד ינהג אחרת, אך אביו יודע היטב כי כאשר הילד יגדל הוא יודה לאביו על כל הדרכה שהדריך אותו. כך גם היחס בינינו לבין הקב"ה: לעתיד לבוא נראה כיצד כל מה שנראה בעינינו רע – היה לטובה, ונשמח עליו: "אודך ה' כי אנפת בי".

הדברים עד כאן אמורים במישור השכלי, שכן רשאים ואף מצווים אנו להתבונן במעשי ה' בעולם. אולם חשוב להדגיש כי במישור המוסרי והרגשי אין צורך להאריך בדברים: אדם שמקבל ממיטיבו מיליארד אינו מתלונן שלא קיבל שני מיליארד. על כן כל אדם בריא בנפשו, שרוצה להמשיך לחיות למרות קיומו של הרע, גם אם אינו מבין שגם הרע הוא לטובתו עליו באופן מוסרי לשמוח בחלקו, שבסך הכל הוא טוב, ולהודות לה'.
יעקב, חברים מקשיבים