שלום וברכה!
אני תלמידה בת 15, ובעז"ה בעוד כחודש אמורה להכנס להדרכה. לפני מספר ימים, יצא לי לדבר עם ידיד שלי מסניף שכן, שלצערי קרה לו משהו מצער במיוחד. לאחר מספר תקריות של אכזבנ מדרכו האמונית, הוא אינו בטוח בה. ומכיוון שכך, אם אין את האמונה, כל הדרך שעשית עד עכשיו, כל המטרות, הפעילויות שיש לך בחיים הינם כאין וכאפס. והא הגיע למצב שהוא מרגיש מיותר, הבנאדם שבור לחלוטין וחושב מחשבות מאוד לא טובות…בכיוון של: "לא צריך אותי פה" "אני יכול לסיים את זה מחר.." וכדומה. הוא לא באמת מתכוון לזה, הוא פשוט במצוקה אמונית קשה מאוד… שאלתי היא: איך אני בתור אחת משמפחדת שהוא יעמיד בפניי שאלות שידרדרו אותי, יכולה לעזור לו לצאת מהמצב הזה? מה אומרים לאדם שפתאום מפסיק להאמין? לאן מפנים?
אשמח לתשובה מהירה
בב"ח לתו"ע
שלום!
אמרי לידידך שכל משבר יכול להרוס, או לחילופין – לִבְנוֹת. המלה "משבר" בעברית מתארת גם תהליך לידה. יש שם כאב, יש שם שינוי, אך יוצא מזה דבר נפלא. בגיל ההתבגרות טבעי שהתשובות שנתנו לעצמנו בעבר כבר אינן מספיקות. זו ההזדמנות לבנות משהו עמוק יותר, וממילא גם חזק יותר. את העבודה הזאת אף אחד אחר לא יוכל לעשות בשבילו. אך אם הוא ירצה – יש הרבה דרכים אפשריות. שיצור איתנו קשר ונשמח לעזור לו.
בברכה,
טל, חברים מקשיבים
tal@makshivim.org.il
