יהדות לעומת נצרות

נועה שלום!
ראשית אפתח בגילוי נאות שאיני מכיר את הנצרות לעומק, כך שייתכן ויהיה חוסר דיוק בחלק מהדברים, אך לדעתי הכיוון הכללי של הדברים שאכתוב יהיו נכונים.
אז קודם כל אני רוצה לחזק אותך בכך שאת עוסקת בשאלות כ"כ חשובות, שאע"פ שלפעמים התשובות לא מצויות ולא קלות, את ממשיכה לברר בכובד ראש ובאחריות נושאים שכ"כ מהותייים לחיינו. באמת כל הכבוד.

וניגש לעניין. את צודקת בכיוון שלך לגבי ההבדל בין היהדות לנצרות, אך לדעתי את לא מדוייקת מספיק ולכן הדברים שלך יוצאים לא נכונים בסופו של דבר.
הידיד שלך לא טועה בגדול. כמעט ואין דת שאומרת שהאלוהים מנותק מהמציאות. גם הדתות האליליות וגם הדתות המופשטות יותר מדברות על כך שמה שקורה לנו בחיים, קשור קשר הדוק עם האלוהים.

וכאן יש מאות דתות וגישות.
לדוג´ האלילות היוונית שטוענת שמה שקורה לך בחיים אמנם תלוי באלים, אך לא קשור למעשיך, אתה תלוי בקפריזות של האלים, לפעמים תוכל להתחנף לאיזה אל ולקבל פירורים וכו´ לפי האיסלאם האדם תלוי בגורל שמוכתב לו ע"י האל וכו´ יש לעומתם דתות אחרות, שאומרות שמה שקורה לך תלוי באיך שתתחבר לרצון האל וכד´
גישות שאומרות שיש ניתוק של האלהים מהמציאות אינם בנמצא בדתות, אלא יותר בכל מיני תיאוריות במזרח, ובגישות פילוספיות אחרות.

כאשר אנו באים לדון בעמדת היהדות הדברים ברורים מאוד, אין דבר בעולם שאינו חלק מהתוכנית האלוקית. גם המקרים, גם הבחירות האנושיות, נלקחות בחשבון התוכנית האלוקית. הכל באמת הוא לטובה.
ובנצרות? צריך לזכור שהנצרות הרי נוצרה מהיהדות. הנצרות לקחה מהיהדות רעיונות שהיו נראים לה חשובים, לדוג´ החסד, הרגש וכד´ והפכה אותם להיות חזות הכל. זה בדיוק כמו לקרוע עמוד אחד מספר טוב ולומר שלא צריך את כל הספר מספיק העמוד הזה.
ולכן קיים יש ערכים שיש שכביכול היהדות והנצרות דומים בהם, אך זה רק כלפי חוץ,אבל זה מה שמסוכן כ"כ,.

אך חשוב מאוד לשים לב להבדל המשמעותי. שאיליו מן הסתם התכוונת שאמרת לידיד שלך שבנצרות האלוהים הוא מופשט ומנותק מהמציאות.
הנצרות תופסת את היחס לאלוקים בבסיס כבכל דת. כלומר יש אלוקים. חיצוני למציאות, אך כדאי לאדם להיות קשור אליו, לעשות מה שהוא אומר, כי זו האמת. כי תהיה טוב, יהיה לך טוב וכד´ אתה כאן אלוקים שם ואם תהיה טוב, יהיה לך טוב.

אך, וזו הנקודה החשובה, לדעת הנוצרים, עזב אלוקים את הארץ. כלומר יש בעולם רוע שאי אפשר להתמודד מולו. העולם הזה טמא, הטוב שייך לנשמות, אך הגוף טמא. אם תהיה צדיק תצליח להציל את הנשמה שלך, אבל הגוף כבד אבוד?

אתן לך כמה דוגמאות לזה.
לפי הנצרות הקלאסית, חיי משפחה, חיים עם אישה, חיים נורמלים, זה חטא! למה? כי החיים טמאים אין מה לעשות. אתה צדיק? לך תהיה נזיר! אל תתחתן! בנצרות הנזיר שלא מתחתן הוא האדם האידאלי והצדיק. רוב האפיפיורים וכמדומני גם הנוכחי היו רווקים! מעולם לא גידלו ילד, זה תפיסה מזעזעת. אמנם לפרוטנטסטים יש גישה אחרת בעניין, ובטח לכל מיני תת זרמים שלוקחים חלקים מהנצרות וכד´ אך הרוח הכללית היא אותה רוח בוריאציות שונות.

דוגמא שניה, יש ביטוי נוצרי קדום, "אשר לקיסר-לקיסר, ואשר לכומר-לכומר". יש להפריד דת ממדינה. כלומר אין אפשרות לנהל חיי מדינה אלוקיים. כי צריך לנהל מערכת של כספים, מערכת של משפט, מערכת צבאית, ועוד אך זה בילתי אפשרי כי העולם הזה טמא. ולכן רישעות קיימת תמיד בחיי מדינה לתפיסת הנוצרים, כי פשוט ככה זה כי העולם הזה טמא, ואין מה לעשות מול זה.

דוגמא שלישית לפי הנצרות הקלאסית, אם חטאת, הולכים לכומר ועושים וידוי. ומה עוד? זהו, אפשר להמשיך לחטוא! אין אמונה ביכולת לשינוי אין דרישה להשתנות, כי החיים טמאים, גנבת? רצחת? התיקון הוא הוידוי אצל הכומר. ואפשר להמשיך לחטוא עד יום ראשון הבא, הודוי הבא.

דוגמא רביעית המות אינו דבר רע אצל הנצרות. כי באמת בחיים כרגע אין טוב, כי הם טמאים כי הגוף טמא. ורק הנשמה היא האצילית וכו´

לא פלא שממש עכשיו בזמן שאני כותב, יש מנזרים בירושלים שישנות שם נזירות ובמיטה לידה מונח שלד אמיתי של איזה כומר בן 300 שנה? זו עובדה. זה בגלל שהמות לא כ"כ רע. העולם הזה טמא, העולם הבא זה עולם הנשמות הוא טוב, כאן יש טומאה.

בשפת היהדות הנצרות נקראת [יאוש למחצה] מהחיים. הנשמה טובה הגוף טמא. חצי לשטן חצי לאלוהים. את צודקת האוריינטציה היהודית הבריאה שלך סולדת מזה כמו שאת סולדת מביוב. לא רק את. לא פלא שאירופה הקיאה מהנצרות ויש לה דחיה מכל מה שקשור לאלוהים, אחרי אלף וחמש מאות שנים שהיא סובלת מהנצרות שהרסה את חייה.

אני לא צריך לספר לך שהיהדות היא ההפך הגמור לכל זה.

כל מהותה של היהדות זה החיים. בתנ"ך לא מוזכר כמעט עולם הנשמות, אולי ברמז.

לחיות בכלל, ולחיות עם אישה זה חובה ומצווה.

ומאז שעם ישראל נולד הוא אומה קדושה, כלומר יש מצוות שקשורות למדינה, לממונות, לצבא וכד´.

ביהדות, אין כפרה ללא חזרה בתשובה. לא מספיק וידוי ולהמשיך לחטוא אלא צריך לעשות שינוי בחיים. יש דרישה קשה מאוד לשינוי בגלל האמונה ביכולת של החיים להיות קדושים.

ביהדות המוות הוא הטומאה הכי גדולה שיש ונקרא אבי אבות הטומאה. הכהן גדול לא יכול להיטמא אפילו לאביו ואימו כאשר הם נפטרים. כי הקדושה היא שיא החיים. שיא האמונה בחיים. שיא האמונה שהחיים קדושים. ככל שאתה צדיק יותר תתרחק יותר מהמות.
עם ישראל אומר שקדושה מתחילה מהחיים ולא מכל מיני מחשבות אנושיות.

ולסיכום, בעם ישראל החיים יכולים להיות קדושים, בנצרות ככל שתתרחק מהחיים, תהיה יותר קדוש. זה ההבדל טומאה לקדושה, בין ישראל לנצרות.

מן הסתם לזה התכוונת כאשר אמרת לידיד שלך שלפי הנצרות האלוקים מנותק מהחיים, וזה נכון מאוד, אבל לפי ההסבר שכתבתי זה יותר מדוייק.

מקווה שמה שכתבתי יעזור לך לענות לחבר ששאל מה ההבדל בין היהדות לנצרות.

בהצלחה בכל!
חגי.