יחס הרב קוק והרצי"ה לכופרים

שלום!
אכן, שאלה יפה שאלת. צריך להבין מהו – לקבול על הכפירה. זוהי מציאות שיראת השמים של האדם הופכת אותו לעצוב, מתלונן, "קוּטֶר". הוא מרבה לדבר על 'ירידת הדורות', על הנוער הגרוע של היום, על החיקוי של הגויים וכו'. בכך הוא מרגיש כמה הוא טוב, אך דרך זו לא בונה אותו וגם לא את החברה. הרב צבי יהודה היה אדם שמח ולא עצוב, גם כשהוא היה זקן, חולה, אלמן וללא ילדים. מטרתו בדיבור שהזכרת לא היתה להתלונן על המציאות, אלא ללמד אותנו על המורכבות של המציאות. לומר לנו, שאנשים גדולים וצדיקים ברוב תחומי היראה והתורה, יכול להיות גם בהם איזה פגם מסוים, ומזה צריך להיזהר, את זה לא לחקות.
כמו שביחס למדינה הרב צבי יהודה חינך אותנו לראייה מורכבת, המדינה היא קודש, גם אם רוב תושביה חילוניים, הצבא הוא קודש, גם אם הרמטכ"ל לא קורא בשם ה', כך הוא לימדנו שיש מורכבות גם אצל אנשים צדיקים, שמבחינה מסוימת יש חסרון באמונתם, ועלינו ללמוד להיזהר – ולתקן.
כל טוב
טל, חברים מקשיבים