רציתי לשאול אם יש סתירה בין התורה והיהדות לבין זה שאני אוהדת כדורסל וכדורגל ואוהבת לראות ולהתמצא במקצת??? האם יש איסור בהתעניינות בנושא?
זה מאוד מפריע לי ואשמח אם תענו במהרה…
שלום וברכה!
לא נראה לי שיש בעיה הלכתית להתעניין בספורט. אינני מכיר סיבה שהדבר יהיה אסור. כמובן, בתנאי שהכל ע"פ ההלכה, מבחינת הלכות לשון הרע, שבת, צניעות וכו'. זה אפילו יכול להועיל בתנאים מסויימים.
כמובן גם שאינני רב ואין לי סמכות לאסור או להתיר, כתבתי את מה שנראה לי, ומה שהעולם נוהגים.
רק צריך לזכור שמי שמתעניין בזה [מפספס משהו מאוד מרכזי בחיים].
מדוע? זה הרי מותר!
נכון. זה מותר. את אמרת שאת מתעניינת בכדורסל. במשחק יש חוקים. יש דברים שמותר לעשות, ויש דברים שאסור.
אבל תתארי לך שחקן שבמהלך המשחק, במקום להתרכז בנסיון לנצח את המשחק, עומד לו ומתפעל מהיופי של האולם, מהסלים החדשים, ומהכמות האדירה של האוהדים… המאמן וודאי יושיב אותו מיד! ואז הוא יגיד לו: אבל למה, זה מותר…
אז מה אם זה מותר! לא בשביל זה אתה על המגרש! אתה על המגרש כדי לשחק.
היהודי הוא לא פחות משחקן כדורסל! יש לנו תפקיד חשוב מאוד בעולם הזה, יותר חשוב מלהסתכל על כמה צעירים מזיעים מנסים להכניס כדור לסל! זה לא המקום להרחיב, אבל נסתפק בזה שבמידה מסויימת הקב"ה בכבודו ובעצמו כביכול זקוק לנו כדי לתקן את העולם!
אז נכון שמותר להתעניין בכדורסל, אבל אל תצפי ביחד עם זה לנצח במשחק…
[אבל מצד שני], כל שחקן צריך לקחת לפעמים פסק זמן. זה מאוד קשה להתרכז כל הזמן במטרה, בלי לנוח בכלל. ובאמת, מותר, ואפילו מצווה, לנוח ולהתעסק בדברים פחות "חשובים" כדי לצבור כוחות ולחזור להתרכז בדברים החשובים. לכן, אם את עייפה ואין לך עכשיו כוח לחשוב יותר מידי או לעשות דברים חשובים, מותר ואפילו מומלץ "להתפרק" קצת, כמו שחקן בפסק זמן. (כמובן שבתוך גבולות ההלכה!). אם ספורט מעניין אותך – בבקשה. לא נראה לי שזה אסור.
[רק צריך לזכור מה העיקר ומה הטפל], ושה"פסק זמן" יהיה פסק זמן, ולא הדבר המרכזי שמעניין בחיים. וגם את הרמה של פסק הזמן אפשר להעלות, יש הרבה דברים יותר מועילים מצפייה במשחק כדורסל, שגם הם יכולים לעזור להתחדש. (למשל, לשחק כדורסל בעצמך!)
ומי שישר עם עצמו יודע לבד מה טוב ומה לא, העיקר שהכל יהיה לשם שמים.
[ועוד הערה קטנה]. כל זה נכון בתנאי שהמשחקים שבהם מתעניינים לא נעשים תוך כדי רמיסת השבת. כי כמו שאף פעם, אבל אף פעם, לא ניכנס לחנות שבה המוכר מקלל את ההורים שלי – אמנם לא באשמתו, הוא פשוט לא מכיר אותם, אבל הוא מקלל אותם כל שבוע וצופים בו אלפי אנשים, ככה גם אנחנו צריכים להרגיש ביחס למשחקים שנערכים בשבת. [לא נשפיל את הכבוד העצמי שלנו], לא נשפיל את כבודה של השבת ונתעניין במה שאחרים עשו על חשבונה. זה כבר יכול להיות גובל באיסור של כבוד שבת, אבל אני לא כותב כאן פסק הלכתי כי איני רב.
גמר טוב
משה, חברים מקשיבים
moshfried@hotmail.co.il