שלום.
יש לי הרבה חברות ומשפחה ובכל זאת אני מרגישה לפעמים ממש בודדה ולבד, ושלאף אחד לא אכפת ממני באמת. מה לעשות??
שלום יקרה.
איזה שאלה כנה ופשוטה שאלת. בכמה מילים אמתיות מהלב תיארת את מה שאת מרגישה, בלי ללכת מסביב או לנסות להתחמק מהרגש. חשוב לי שתדעי שזה רגש לגיטימי והגיוני מאוד, אפשר לחוות אותו בהרבה סיטואציות, וזה שאת יודעת לשים את האצבע ולדייק מה בדיוק את מרגישה, זה כבר דבר גדול!
בדידות ולבד – מה ההבדל?
קודם כל, אני רוצה שנבדיל בין בדידות ללבד. לבד זה משהו שהוא ביחס לאנשים שמסביב, מספיק להיות עם עוד אדם אחד לידי ואני כבר לא לבד. בדידות לעומת זאת, זה לא משהו שאנשים מסביב יכולים בהכרח לפתור. אני יכולה להיות עם המון אנשים מסביבי ועדיין להרגיש בודדה.
למה חשוב להבדיל בניהם?
כדי להפיג את הלבד שאת מרגישה, מספיק שתמצאי אנשים שכיף לך איתם וכבר לא תהיי כל כך לבד. אבל כדי להפיג את הבדידות צריך התבוננות עמוקה יותר. ונדרשת עבודה גם מול האנשים שסביבך וגם מול עצמך.
כתבת שאת מרגישה שלאף אחד לא אכפת ממך. אני מאמינה שיש המון אנשים סביבך שמאוד אכפת להם ממך (ואז את כביכול בכלל לא לבד..) אבל את עדיין מרגישה בודדה, משום שאת לא באמת מרגישה שאכפת להם ממך.
אז מה אפשר לעשות עם זה?
א. להיות חברה טובה של עצמך
קצת משפט מסובך אבל אנסה להסביר. ברגע שתסכימי להיות חברה טובה של עצמך כבר הרבה יותר פשוט לא להרגיש בודדה. תסכימי ממש להיות חברה שלך, לאהוב את עצמך, להכיר את עצמך יותר ולראות את מה שטוב בך.
כדי לעשות את זה כדאי לקחת פנקס ובכל יום לכתוב משהו אחד טוב על עצמך (אפשר גם יותר מאחד כמובן, אבל מספיק להתחיל באחד). תעשי את זה כל יום, עד שתוכלי להרגיש שאת מסתכלת בפנקס שלך ורואה כמה את טובה וכמה את יכולה לאהוב את עצמך. וברגע שתביני את זה באמת, כבר הרבה פחות תהיי בודדה. גם אם תהיי קצת לבד, כבר יש לך את עצמך.
ב. לבדוק את עצמך בקשרים שלך
יש לך פה הזדמנות לעצור רגע ולבדוק שאת באמת משקיעה בקשרים שלך. לבדוק שכמו שאת דורשת מהם שיתייחסו אלייך, גם את פועלת למענם ומשקיעה בהם. לוודא עם עצמך שגם את נותנת להם ומקרבת את עצמך אליהם. וככה תוכלי להרגיש שאת עטופה באנשים שאת אוהבת ואוהבים אותך.
ג. לדבר עם מישהו קרוב
כתבת שיש לך הרבה משפחה וחברות ובכל זאת מגיעה תחושת הבדידות והלבד. הרבה פעמים אנחנו בונים לעצמנו בראש כל מיני דברים ומספיק מילה אחת של מישהו קרוב שיכולה להכניס את הכול לפרופורציות. אני יודעת שזה קשה, אבל אולי כדאי לנסות לחשוב על מישהו אחד שבכל זאת נוח לדבר איתו ולשתף אותו בתחושה שלך. ואז תרוויחי שני דברים- גם לא תהיי לבד יותר בתחושה שלך, פתאום יהיה איתך עוד בן אדם בחוויה שלך. וגם אולי תוכלי להבין בצורה ברורה עד כמה אכפת לאחרים ממך ועד כמה הם איתך, רק את אפילו לא יודעת כמה.
ד. תפילה
תפילה זו דרך נפלאה ועמוקה להפיג את הבדידות. לאט לאט ובעבודה אמיתית אפשר ליצור מקום מול הקב"ה שמאפשר לך להרגיש שאת אף פעם לא לבד. הוא תמיד איתך, ואת אפילו יכולה לשתף אותו בבדידות שאת מרגישה לפעמים וכבר מעצם השיתוף, תרגישי עד כמה את בכלל לא לבד.
לא להתייאש!
ניסיתי להציע לך כמה אפשרויות שונות, ובכל זאת, חשוב לי להגיד לך שתחושת הבדידות לפעמים יכולה להופיע שוב. גם אחרי שכבר אולי התחברת לעצמך ודיברת עם מישהו קרוב ואפילו התפללת. חשוב לא להתייאש! לתת שוב מקום לתחושה שלך (כמו שעשית עכשיו) ולנסות שוב לבדוק מה יעזור עכשיו- אולי מספיק רק לדבר עם אדם קרוב או אולי רק להתפלל..
מקווה שקצת הצלחתי לעזור, אם יש עוד שאלות מוזמנת לפנות שוב בשמחה!
מעין
Maayand054@gmail.com