יש לי חלום- אני רוצה להיות שחקנית!

שלום וברכה,

מה שלומך? ומה שלום החלום?
אני חושבת שזה טוב ובריא לחלום, או המילים יותר נכונות- לשאוף.
לשאוף לתחומים שיכולים לפתח את האישיות שלך.
את הרצונות שלך,
את האהבות שלך,
או ברמה היותר גבוהה- את עבודת ה´ שבך…
אם ריקוד נותן לך להרגיש טוב, אז תרקדי.
אם ציור נותן לך להרגיש טוב, את תציירי.
אם משחק נותן לך להרגיש טוב, אז תשחקי.

אני מאמינה שזה לא בריא לחסום רצונות, חלומות, שאיפות…!

אבל…

אבל חשוב מאד שתבחני מה הנקודה שממנה את באה,
ז"א- את צריכה לשאול את עצמך כמה שאלות:
למה אני רוצה להיות שחקנית?
מה זה ייתן לי?
מה זה ייקח ממני?
מה החסרונות?
מה היתרונות?
מה אני צריכה לעושת בשביל זה?
… והשאלות עוד רבות…

כשקראתי את השאלה שלך, בהחלט חשבתי על הכיוון הזה של "תרדי מכל העניין הזה", אבל הבנתי שבאמת יש לך כח רצון, אז אני לא אגיד לך שתרדי מזה אבל עם כל התהילה שסביב העניין אני רוצה שתחשבי בראייה יותר רחבה, יותר בוגרת. אני מרשה לעצמי לדרוש את זה ממך כי כבר את שואלת את השאלות האלו שלכאורה יכולות להוות לך מחסום בדרך החלום. השאלות שהעלת (ואני מניחה שיש עוד), הן על העניין הדתי. את מבינה שיש בעייתיות מבחינה דתית לשחק במסגרת לא דתית.
השאלה היא אחרת- שווה לך לעזוב את הכל, ז"א את הדת, בשביל לשחק? בשביל להגשים חלום?
תחשבי על זה.
תשימי את החלום מצד אחד של המאזניים ואת הדת מהצד השני- מה מכריע עבורך?
איך המסגרת הדתית של החיים שלך תכיל את החלום שלך לשחק,
או להיפך-
איך המשחק יכיל את החיים הדתיים שרכשת לעצמך?

אני אתן לך 2 נקודות שתחשבי עליהן, נקודה טכנית ונקודה עמוקה יותר:

את יכולה כמובן, להשתלב במשחק פה בישראל. תראי, את לא בקיאה מספיק במשחק הישראלי (אני אומרת את זה מניסיון, כי אני לומדת קולנוע בין השאר) בשביל לבוא ולהגיד "אני לא אוהבת את צורת המשחק בישראל". את יודעת, הרצון הזה לשחק, לא עובר ישר לפעולה ממש של לשחק ב´בימה´ או מינימום בקולנוע. ממש לא!! את צריכה לעבור עוד הרבה. בהתחלה ייתנו לך להיות ניצבת באיזה סרט, ואז אולי (אחרי שתהיי ניצבת בסרטים זוטרים כמובן) אם תהיי ממש טובה (!!!) את תתקדמי להיות ניצבת בסרט יותר פופולארי, וכך הלאה… זה לא נאמר בזלזול, חו"ח, אני פשוט משקפת לך את המציאות.
את חולמת על משחק בחו"ל… הוליווד… הדרך לשם היא כמעט בלתי אפשרית!
ואל תשכחי שאת גם דתייה, למה שייקחו אותך??
אגב- כל זה מלווה בהמון לימודים עיוניים, על קולנוע, סרטים, שחקנים, היסטוריה ועוד ועוד ועוד…

יקירתי, אני יודעת שאולי אני קצת מבאסת אותך פה, אבל עם כל זה חשוב שתיקחי את כל הדברים האלו בחשבון. אבל שוב- אני לא אומרת לך לוותר על החלום שלך! ממש לא!!
את עולה לכיתה ח´ עכשיו, נכון?
למה שלא תפתחי חוג דרמה אצלך בבי"ס.
תדאגי להביא מורה טוב לדרמה,
תדאגי שיהיו בנות רציניות עם אותו חלום כמו שלך,
תדאגי שהעניין הזה יהיה רציני ואיכותי.
את תוכלי כ"כ להתפתח ולהרגיש בנח עם כל זה!
זה לא יסתור לך שום תחום בחיים, להיפך!!
את תוכלי להתעסק עם זה בנחת ובצורה טובה וכיפית.
ובעז"ה, את תגדלי, תפתחי את הכישרון שלך ותעלי לאט לאט (ובזהירות…) בתחום הזה, להפקות גדולות יותר, שמתאימות כמובן, לשאר התחומים שמרכיבים את החיים שלך.

ועכשיו לנקודה היותר עמוקה-
כתבת משפט שאני חושבת שהוא המפתח, או במילים האחרות- הסיבה שבגללה את רוצה להיות שחקנית: "פשוט עושה לי טוב להיות לפעמים מישהו אחר" תגידי לי את- מה זאת אומרת?
למה עושה לך טוב להיות מישהו אחר?
למה ´אחר´? למה לא להיות ´את´??
תראי, אין לי ספק שחיי הסלבריטאים נראים זוהרים וטובים, עם פרסום, כסף ואהבה מכולם. מי לא רוצה פרסום, כסף ולהיות נאהב?? יעבוד עלייך אדם שיגיד לך שהוא לא מעוניין בכל זה. אבל "דברים שרואים מכאן לא רואים משם"- מכירה את המשפט??
זה שהם נראים טוב, זה לא אומר שטוב להם! ממש לא! אל תתני לזה להשלות אותך. אל תחשבי שאם יהיה לך את החיים שלהם, או את החיים של איזה דמות מסרט, החיים יראו אחרת. את צריכה להיות את כי יש ´את´ רק אחת! אני מקווה שהבאת למה אני מתכוונת…

אני אשמח אם תגידי לי מה את חושבת,
רק טוב!
אודלי-ה
ODELYA@SHORESH.ORG.IL