כיבוד הורים גרושים

שלום לך.

כואב לשמוע על מה שאת והמשפחה שלך עוברים. גירושין זה דבר מטלטל מאוד לכל המשפחה. כמה חודשים זה זמן קצר יחסית והכל עדיין טרי. ממה שאת מתארת, יכול להיות ששני ההורים שלך מרגישים פחד שבנוסף לפרידות של הגירושין גם את תעזבי, כי בעצם איבדו גם בן זוג וגם קשר עם הילדים האחרים. זה אובדן גדול מאוד, בין אם היה ביניהם קשר טוב ובין אם לא.
זה מטלטל את שניהם, לא משנה מהי סיבת הגירושין ומי גרם לה. הפחד גורם לכעסים מתוך הלחץ או החרדה שהם נמצאים בה. כמובן אין בהסבר הזה הצדקה לכעס או דרישות שפוגעות בך. אבל עצם ההבנה שיש לכל אחד מההורים שלך התמודדות עם אובדן ולכן מתנהגים בצורה קיצונית, יכולה לעזור לך להבין קצת אותם.
את כותבת שאת אוהבת אותם למרות שהם פוגעים בך. את צודקת. יש בך הכרת הטוב לעצם זה שהביאו אותך לעולם. עצם זה שהם ההורים שלך, זאת בהחלט סיבה לאהבה בסיסית שגורמת לכבד אותם. אבל כמובן חייב להיות גבול שצריך לשים בין כיבוד הורים בסיסי ובין כל מיני דרישות מוגזמות או הטחת כעסים שפוגעים בך.

אמנם בן או בת צריכים לכבד את ההורים גם כשזה לא הכי כיף. אבל כשמדובר במצבים שפוגעים בבן או בבת וגורמים לו צער גדול שמונע ממנו שמחת חיים והתנהלות בריאה, יש מקום בהחלט לשים גבול ולשמור על הנפש של הבן או הבת.
אז את כבר מבינה בטח מה מגדיר מצבים של פגיעה מצד ההורים. המצב הזה בו את מרגישה מתח, לחץ וחנק הוא מצב שבו כדאי וצריך לשים גבול כדי שאת לא תינזקי.
איך שמים גבול ? מה כן צריך לעשות כלפי ההורים בכל זאת בתור כיבוד הורים?
אלו שאלות שתצטרכי לבדוק בהמשך. הגבול יכול להיות בתדירות שבה את נפגשת איתם (לא ציינת האם את גרה עם אמא או אבא). יכול להיות שאם את עדיין גרה עם אחד מהם, כדאי לך לעבור דירה כדי לאפשר לעצמך לבנות את החיים שלך בצורה בריאה, ובעזרת ה' גם להקים לעצמך בית.

בכל מקרה, כדאי לנסות להוריד את הפגישות שלך עם אבא ויתכן שגם עם אמא למינון קטן יותר. בדקי אם זה משחרר אותך. חוץ מהמינון, מדובר גם בשינוי גישה – להמשיך לשמור על הכבוד שלהם באופן בסיסי: לעזור בדברים הגיוניים בבית, לדבר איתם בנחת ולתת להם תחושה טובה שאת לא עוזבת אותם. מצד שני כשאת מרגישה שזה עובר את הגבול ומתחילות צעקות או האשמות, את עוצרת ומנסה לומר משפטים כמו: "אני מבינה שקשה לך אחרי הגירושין. זה בהחלט לא קל. אני אוהבת אותך, אבל לפעמים אני מרגישה שהמתח שבו אתה/את נתון/ה כשהוא מופנה אלי בלי סיבה, פוגע בי ומצער אותי מאוד".
כשאת תדברי על מה שאת מרגישה בלי להאשים אותם, אלא להיפך תשדרי שאת מבינה שקשה להם, אפשר לקוות שהמסר יעבור בצורה טובה.

הכי חשוב במקרים האלה, זה הרוגע הפנימי שלך : תרגישי שאת עושה מה שאת יכולה ושומרת על עצמך. תרגישי שאת באמת מבינה שקשה להם כי זה בהחלט לא קל לעבור טלטלה של גירושין.
ומה עוד? נסי לבדוק את עצמך, האם את יוצאת סחוטה נפשית מפגישה עם אבא שלך למשל?, אז זה סימן שצריך לשים גבול במינון של הפגישות או בעזרה שלך אצלו.
לומר לו שוב שאת אוהבת אותו ורוצה להיפגש איתו, אבל יש דברים שאת מרגישה שפוגעים בך. כלפי אמא שלך תדגישי את האמפתיה כלפיה. את מבינה שקשה לה. את לא רוצה לעזוב אותה, את אוהבת אותה אבל את מרגישה שאת צריכה לבנות את החיים שלך, ושבטח גם היא רוצה שתבני את עצמך ושיהיה לך טוב.
ככל שתתני לעצמך נשימה ותאפשרי לעצמך להיבנות, יהיה לך גם כוח לתת להורים שלך יחס מכבד ולעזור להם.

את שואלת האם זה יכול לפגוע בך בשידוך חלילה?
מי שישלח לך את השידוך שלך זה ה' יתברך. הוא דואג לך לכל מה שאת צריכה כולל השידוך. בקשי ממנו שהאיש שמתאים לך, יראה אותך עם כל הטוב שבך ולא יפריע לו שההורים שלך התגרשו. בקשי שיראה כמה את מתמודדת בגבורה עם הסיפור הזה של הגירושין, ויעריך אותך יותר אפילו. כמובן שכדאי לך לעשות השתדלות ולפנות לעזרה של מאמנת לחתונה שתוכל ללוות אותך בתהליך החיפוש, הפגישות והחתונה בעזרת ה'. יש חשיבות גדולה לתהליך כשהוא מלווה על ידי מישהי מקצועית, כי ברור שיש חששות להקים בית לאחר הגירושין שחווית. תהליך אימון יכול לעזור לצלוח את הפחדים, ולגשת נכון לקשר שבעזרת ה' יוביל לבניית בית.

את מוזמנת להמשיך ולכתוב לנו. את לא צריכה להיות לבד עם הקושי. אפשר גם לפנות אלינו למוקד חברים מקשיבים בטלפון 8298* או בווצאפ למספר 0533569263.
בהצלחה ממש! את גיבורה!

דברת, חברים מקשיבים makshivim.org.il