כבוד הרב, שאלתי היא בנושא, כיבוד הורים..
כידוע לכל זוהי מצווה מאוד חשובה, כמו כן גם קשה.
אני משתדלת מאוד לקיימה אם זה בדברים הקטנים- לא לשבת בכיסא של ההורים, למלא את מבוקשם. ואם זה בדברים קצת יותר גדולים- עזרה לקראת הכנות השבת, לקראת סעודות משפחתיות וכו'.
אך בדבר אחד אני מרגישה שקשה לי, אני נוטה להרים את קולי על הוריי כאשר אני לא מסכימה איתם.. אני משתדלת שלא לעשות זאת, אך לעיתים אני נופלת בכך..
האם רק בגלל זה ניתן לומר שנכשלתי בכיבוד הורים?
אשמח לתשובה,
ליאת.
שלום לך יקרה,
קודם כל יישר כח על הרצון לשפר את אופן ביצוע מצוות כיבוד הורים. זו אכן מצוה חשובה ביותר .
אכן מצוות כיבוד הורים כוללת הרבה צדדים טכניים אך ביחס לפן הטכני של "לא ישב במקומו" נכון הדבר לא לשבת ממש במקומו אבל יש פה עניין נוסף. הרעיון המופשט יותר שאולי יעזור לך בעניין הרמת הקול. אנחנו הילדים אף פעם לא נעמוד במקום ההורה כיוון שזה מקום אחר, השייך לו ואנחנו צריכים תמיד להיות בהכנעה מול המקום הזה. כשם שלא דנים אדם עד שמגיעים למקומו כך המקום של הורה הוא מקום אחר אליו אף פעם לא נגיע. ברגע שהפרספקטיבה שלך משתנה, שההורה הוא במקום אחר את תמיד אבל תמיד במקום שיונק מהם יהיה לך יותר קל לקבל את מקומו. מותר לך לחשוב אחרת ולהביע דעה אבל בכבוד וע"פ ההלכה.
עלינו לזכור שמותר לנו להביע דעה או אפילו לחדש משהו אבל לשים לב לא להיות בעמדת שפיטה. רצונו כבודו!
משהו שאולי יעזור לך הוא לחשוב שהם השורשים שלך כשם שאברהם ושרה הם שורשנו, מהם אנו יונקים את סגולתנו. כשאת לא מסכימה איתם זכרי מי הם, הם לא שווים לך הם מעלייך….
החיים הם לא שחור לבן, זה בדיוק יצה"ר שמדבר כשרגע אחד נופלים או לא עושים ממש לגמרי הכי נכון את המצווה, אז בא יצה"ר ואומר "יאללה נפלת זה לא שווה כלום" זה לא כך!!! משתדלים כל הזמן ללכת בדרך הישר ובעבודת ה´ ישרה ואמיתית. אבל בעת נפילה או קיום פחות מושלם של המצווה אל לך ליפול אלא לחשוב איך אפשר אחרת ופעם הבאה יותר טוב.
בהצלחה רבה במשימה שהיא משמימת חיים קשה!
שושנה
sintract@gmail.com
