שלום בא אלי בחור שמודה שהוא לא למד היום. הוא גם מספר לי שהוא לא קם לתפילה. מה לומר לו על זה? האם לנחם אותו על כך? האם לעודד אותו? או לומר לו לו מילים קשות, ולא לעודד על זה כלל וכלל. תודה רבה!!
שלום וברכה.
בראשית דברי אני רוצה להגיד יישר כוח גדול על האיכפתיות והרצון לעזור. נראה לי שהדבר שהבחור הכי צריך עכשיו זה… חבר. מישהו שיקשיב ויהיה שם בשבילו ולא ינטוש אותו למרות שקשה לו כרגע בעבודת ה'. כשהוא מספר לך את כל הדברים האלו תשאל את עצמך למה הוא עושה את זה? לדעתי זו זעקה לעזרה, כי אם זה לא היה מפריע לו הוא לא היה מספר לך, היה מוצא את הדרכים שלו להסתיר את זה. תנסה לברר איתו למה הוא לא קם? למה הוא לא לומד? אני לא מכירה את הרקע שלו ולא יודעת מה היה לפני כן אבל אם מדובר באיזו ירידה שיש לו, צריך לנסות להבין למה זה קורה? אולי עובר עליו משהו שמשפיע עליו. אחרי שתבין מאיזה מקום מגיעה ההתנהגות שלו יהיה לך אולי יותר קל לעזור לו, צריך לחזק אותו, לעודד אותו ולנסות להעלות אותו מעלה. אולי תנסו לקבוע ללמוד משהו ביחד, אולי שידבר עם אנשים בוגרים שיש לו קשר איתם, אולי איזה רב שהוא רוצה לדבר איתו (אולי איתנו…) אבל מה שחשוב זה לא לתת לו לשקוע, ושתמיד הוא ידע שיש לו אותך ושהוא יכול לפנות אליך לדבר. וכן, לפעמים יש אנשים שצריך לדבר איתם במילים קשות, אתה מכיר אותו, ואתה יודע איזו השפעה תהיה לכך עליו, ואם אתה מספיק קרוב אליו כדי שתוכל להגיד לו את האמת בצורה קשה וזה לא ישפיע על הקשר ביניכם ותוכל אחר כך להמשיך לעזור לו. הרבה פעמים אנחנו אומרים לאנשים את האמת בפנים ומשאירים אותם להתמודד איתה לבד, ולא בטוח שיש להם את הכוחות לכך, ולכן גם אם אתה בוחר בדרך השניה תעשה את זה רק אם אתה מתכוון להיות שם בשבילו גם אחר כך.
כל טוב ובהצלחה,
ברוריה חברים מקשיבים
