כישרון מוסיקלי ולימודים בישיבה

שלום וברכה.
למען האמת אני קצת מקנא בך, הייתי מאוד רוצה לדעת לנגן על איזשהו כלי (בנתיים אני מסתפק בפה). אני בטח לא צריך לכתוב לך על הערך של המוסיקה ביהדות, על שירת הלווים במקדש, ועל דברי הגר"א שהמוסיקה היא אחת מהחוכמות הקרובות ביותר לחכמת התורה.
חשוב לא להזניח את הכישרון המוסיקלי שקבלנו מה', אבל זאת לא על חשבון לימוד התורה שהוא הבסיס לכל החיים. איך עושים זאת? אין לי פתרונות קסם. אני חושב שפשוט תקציב לכך זמן מסויים ומוגדר (למשל, חצי שעה ביום או שעתיים שלש בשבוע), ותפקח עין על כך שההתקדמות המוסיקלית לא תפלוש על חשבון הלימוד, אלא להיפך – היא תגרום ללימוד תורה בראש שקט ובשלווה פנימית.
אם כוונתך להשקעה יותר מסיבית, אני חושב שאם הדבר אפשרי כדאי לדחותה מעט לאחר שנות הלימוד הראשונות בישיבה, שבונות את הבניין הבסיסי. לא מדובר כאן בהזנחה של לימוד המוסיקה – אלא פשוט בדחייה, כמו שיש הרבה (מן הסתם אתה בתוכם) שדוחים את קיום המצוה החשובה של השירות הצבאי למען לימוד התורה. אוסיף כאן עיקרון אחד ששמעתי מהרב יוסף וייצן (רבה של פסגות): אם בשנים הראשונות שקועים חזק בלימוד התורה, הרי זה מראה שגם כאשר אח"כ עוסקים בדברים אחרים – הרי זה מכוון לשם שמים.
חוץ מזה הדבר תלוי בך באופן אישי, וקצת קשה לפרט יותר (וגם אין זה אחראי) בלי להכיר אותך. למעשה גם את הדברים האמורים למעלה תקח בערבון מוגבל, כלומר תדע שהם נכתבו באופן כללי בלבד.
אני מאחל לך בהצלחה רבה בכל עבודת ה', וכל טוב.
יעקב, חברים מקשיבים