כל האהבה נעלמה ברגע!

שאלת הגולש

שלום וברכה…
אני לומדת בביה"ס דתי ב"ה. לאחר שלמדתי בביה"ס חילוני, לא הייתי ממש חזקה אבל הייתי בסמינר שפשוט רק בכיתי בו, הרגשתי שהנשמה שלי נפתחה וזה היה די נפלא.לקחתי על עצמי את כל הדברים בבת אחת כי הרגשתי די כפויית טובה לעשות את זה ואת זה לא… אבל הרגשתי עם זה נפלא. אהבתי והיה לי די קל. החברות זלזלו, אנשים לא הבינו מה נהייתי דוסית. התפללתי המון, ה' הקשיב לי והרגשתי שאני אוהבת אותו ורוצה בדרך שלו ואין לי ספק בכך.לאחר כמה זמן הייתי בהרצאה שהכניסה לי מן פחדים. התחלתי פשוט לעשות את הכל מתוך פחד,כל האהבה שלי נעלמה בין רגע. לא הבנתי אל מי אני מתפללת, והרגשתי מוזר. כי תמיד חשבתי ה' משגיח על כולנו השמיים הם ענקיים וה' הוא לא בן אדם אין לא דמות ואינו גוף… אז התחלתי לחשוב מי זה איך הוא נראה אל מי אני מתפללת וכ'ו היו לי המון פחדים. אני כל הזמן מתפללת ממשיכה להתפלל ומבקשת ה' תחזיר אותי למצב בו הייתי בהתחלה עם האהבה, בלי ספקות.. .לא היה פשוט מי שיתמוך בי כי הפכתי לחסידית כזו בין רגע וכולם עיקמו עליי פרצוף… אני לא יודעת מה לעשות אני אפילו לא יודעת למה באנו אם גם ככה נמות בסופו של דבר… מקווה שתענו לי… ותודה רבה…

תשובה

שלום לך!

ברורים לי מאוד כל האנרגיה והמרץ המתקבלים אחרי סמינר, כל האמת הזו בוערת מבפנים ורוצה כ"כ לצאת החוצה, מרגישים אהבה עזה לבורא עולם, הכרת תודה עצומה שמתקשים להביע ובמיוחד למי שחדש בעסק ומגלה לרגע את האמת – האמת המופלאה הזו שהייתה בעבורו עד כה נסתרת, סמויה, ופתאום מתגלה ככל כך אמיתית!!! זה פשוט דוחף לפעול, לקבל עול מצוות, לעשות וכמה שיותר, וזה באמת בא מאהבה, מאמונה, מכל הלב!!! רק מה שקורה זה שאחרי פרק זמן כלשהו ההתלהבות הזו הולכת ודועכת ולמה? – בסמינר הזינו אותנו באמת הזאת, גילינו משהו נפלא שאין דומה לו – גילינו כיצד מרגיש להיות קרוב לבורא עולם ואנו רוצים לשמר את התחושה הזו אך ע"מ לשמרה צריך להתמיד עם הכלים האלו שמקרבים לקב"ה, כלי אחד עיקרי – התורה הקדושה, הלא הם אלו הדברים ששמעת בסמינר, דברי תורה וכמו כל אדם המתקרב וחוזר לשורשים הביתיים, האוהבים שלו, כן גם את חשת ואהבת את התחושה לחזור להיות קרובה לבורא עולם – אני בכוונה אומרת לחזור כי כולנו פעם, אם בעבר ברחוק שלנו כאן או אפילו טרם נולדנו, היינו קרובים מאוד לקב"ה ויש בנו, ותמיד תהיה בנו התשוקה, הצורך הבלתי מוסבר וההשתוקקות לקרבתו של בורא עולם, זה עמוק מבפנים ולא פשוט להסביר את התחושה הזו, אבל אני מבינה מדברייך שיש לך מושג על מה אני מדברת…

עוד עניין חשוב ביותר הוא אף פעם לא לקחת הכל בבת אחת, גם אם נרגיש הכי חזקים ובטוחים!!! הרי ידוע שאי פשר להגיע לראש הסולם מבלי לעבור את כל השלבים בזה אחר זה, אם ננסה לדלג על שלבים ולקפוץ למעלה הסוף כבר ידוע, אנו עלולים ליפול באותה המהירות שטיפסנו… ואל לך לחוש כפיות טובה כי את הצעדים שלך התחלת לצעוד ומכאן הדרך כולה לפנייך.
הקב"ה רואה לנפש וללב, כשאדם מחליט לעשות תשובה, לשמר מצוות, מספיק שיעשה מצוה אחת, העיקר שגמר בליבו שהוא רוצה להתקרב לה' ולשמור מצוות ואט אט בקצב הנכון הוא יממש את זה באופן שיאפשר באמת להתמיד ולעשות באמת מתוך הבנה ואהבה, והכל הוא עניין של לימוד ולכן לוקח זמן… אף אחד לא מצפה שתשמרי את כל המצוות ישר בבת אחת, האמת היא שזה עפ"י רוב גם מתכון בטוח לכישלון, צריך להכין את הקרקע, לעבוד היטב על הבסיס של כל דבר לפני שאת מקבלת אותו על עצמך וכאשר הבסיס איתן אפשר לבנות עליו בביטחון.
אז שבוע ראשון אפשר להקפיד על נטילת ידיים, ללמוד, לקרוא קצת על הנושא על החשיבות לו והמשמעות שבנטילה, אח"כ כששלמים עם זה ומרגישים שמוכנים לצעוד הלאה אפשר לעבור למצווה אחרת, משהו משמירת שבת (לא חייב ישר הכל, רק אם באמת מסוגלים!) אחרי פרק זמן נוסף אפשר לקבל הלכה אחת מהלכות צניעות וכו'… אבל חשוב להתמיד בלימוד של כל דבר שתקבלי על עצמך כי הוא יהיה הבסיס ואבני היסוד הן אלו שילוו אותך בהמשך העשייה ושמירת כל מצווה ומצווה.
זכרי תמיד שהאמונה היא מלשון אימון, כמו שהגוף זקוק לאימונים ע"מ לשמור על כושר טוב, כן גם הנפ היהודית שלנו, ע"מ שנוכל לחוש ולהיות קרובים לבורא עולם צריכים אנו להתאמן בשני הכלים שמקרבים אותנו אליו: תורה ומצוות והם חייבים ללכת יחד! כל מצווה תלווה בלימוד. לכן כדאי להתמיד ללכת לשיעורי תורה, הרצאות בנושאי יהדות (של רבנים המוסמכים להעביר את סוג הידע הזה), לשקול ללכת לסמינר נוסף (-סמינר בוגרים), להיות בקשר עם רב כלשהו שתוכלי להיוועץ בו בנושאים הלכתיים וכו'.
הקב"ה לא מפחיד, הוא הדבר הכי טוב ומטיב שיש!!! הוא ברא אותנו, את העולם, את כל הטוב ויופי שיש – הביטי בטבע! הוא לא מחכה שם בצד שנפשל ואז נחטוף על זה.. –לא ככה זה עובד, אומנם אנו צריכים לעבוד אותו באהבה וביראה – יראת כבוד למלך גדול!!! אהבה – למי שנתן לי את כל מה שיש לי, לי ולכולנו!
המצוות והתורה הן הדרכים שלנו לעמוד עוד קצת קרוב לה' יתברך, הן מחברות אותנו אליו בקשר שאי אפשר להתיר!!! –ולשם כך הן ניתנו לנו, כי יחד איתם ניתנה הזכות הגדולה לבשר ודם להיות קרוב לבורא עולם!
אל תתייאשי מקשיים או מאנשים שלא יבינו אותך, גם לא כדאי לנסות להסביר את עצמך ולעמוד מול אנשים שינסו לשנות אותך, לא כדאי כלל להתמודד מול אדם שתצטרכי להוכיח לו את הדרך בה בחרת, היי בטוחה בדרכך, היא הטובה ביותר שיכולת לבחור וזכרי שבהתחלה היה לך כי הקב"ה עזר לך, אבל מכאן הוא רוצה שתמשיכי בכוחותייך, הכוחות שהוא טמן בך! גם כשיופיעו הקשיים הטבעיים, שמופיעים אצל כל אחד שעושה את הבחירה שלך, אל תתייאשי, אל תוותרי ואל תשברי, כי את כבר נמצאת על דרך המלך, ומשם נותר לך עם כל צעד רק להתקרב אליו!
בעניין מטרתו של העולם הזה, צירפתי קישורים עם שו"ת נהדרות בנושא – מומלץ מאוד!!! ועוד דבר שכדאי לזכור, העולם הזה הוא לא התכלית , הוא רק אמצעי, הוא תחנה בדרך ועלינו למצות אותו עד תום!
אנא, אל תהססי לפנות אלינו שוב בכל שאלה או עניין שתרצי, נשמח תמיד להשיב ולייעץ!
ישר כח, מאחלת לך הרבה הצלחה בהמשך דרכך, יהא ה' בעזרך!
אבישג.

א בכסלו התשסה

קרא עוד..