אם הקבה הוא לא בנאדם אז איך זה שהוא יכול לכעוס? הרי כעס זו מידה לא טובה שאנחנו לא רוצים בה, ואם אנחנו לא רוצים בה ונלחמים בה אז קל וחמר שגם ה׳ לא רוצה וצריך בה. זאות אומרת ה׳ לא אמור לכעוס עלינו כי הוא לא בנאדם וזה לא מידה שאנחנו רוצים בעצמנו אז אם הקב"ה יכול לשלוט בכול מה שהוא שולט בו אז קל וחמר הוא יכול לשלוט במידות שלו אז איך זה שהוא כועס? איך זה בכלל הגיוני שיש לו מידות אם הוא לא בנאדם?
שלום יקרה!
קבלי את התנצלותנו על ההמתנה הארוכה לתשובה. אנחנו מנסים ככל שאפשר.
שאלת שתי שאלות יסודיות מאוד שאנחנו נפגשים אִתן בפרשות השבוע האחרונות שוב ושוב והן בסיס באמונתנו בה´ וביחסנו אליו. לכן אני ממליצה לך להתעמק בשאלות הללו יותר מהתשובה שאענה לך וללמוד ביסודיות את הנושא החשוב.
אני מעתיקה לכאן תשובה באותו עניין של הרב יאיר וסרטייל:
"הקב"ה אינו גוף ואין לו דמות הגוף, ולכן כל התארים שנאמרו בתורה אינם מצידו אלא מצד ההתגלות אלינו בעולם. למשל אם נאמר שה´ גיבור אין הכוונה שיש לו הרבה כח פיזי, אלא הכוונה היא שהקב"ה עושה מעשים בעולם, שכשבני אדם עושים מעשים כאלו זה סימן שיש להם הרבה כח והם נקראים גיבורים, ולכן אנו מכנים גם מעשים כאלו של הקב"ה "גבורה". כך ביחס לכעס, כאשר אנשים כועסים הם מענישים, ולכן כאשר ה´ מעניש, התורה משתמשת בלשון בני אדם ואומרת שה´ כועס, אע"פ שלקב"ה אין כלל רגשות, ובכלל לא שייך אצלו כעס."
כלומר, אין הכוונה שה´ כועס אלא מעשים שלו והתגלותו בעולם נתפסת בעיננו ככעס. אותו כלל רלוונטי לכל מידותיו של הקב"ה. "אל רחום וחנון" המעשים שלו נתפסים בעינינו, בעיני בני אדם, כרחמים.
תשאלי למה הוא רוצה להתגלות אלינו במידות לא חיוביות, כמו הכעס? אני ממליצה לך לעיין בספר אורחות צדיקים במידת הכעס שמביא כמה מצבים חריגים שבהם האדם צריך להשתמש במידת הכעס:
"אף על פי שהכעס מידה רעה מאוד, [מכל מקום צריך אדם להנהיג עצמו בקצת העתים במידת הכעס. כגון: לייסר הרשעים, ולהטיל אימה על בני ביתו, ולזרוק מוראו בתלמידים.] וכשכועס על הרשעים, ישקול כעסו. לפי שאמר משה רבינו עליו השלום על ראובן וגד "תרבות אנשים חטאים" (במדבר לב יד) לכך בן בנו נעשה כהן לפסילים, ואף על פי שלשם שמים כעס. הכל צריך מידה, בכל דרכיו של אדם. ויִראה איך יעשה המצוות, בין בכעסו בין בשחקו" (אורחות צדיקים, פרק השנים עשר- שער הכעס).
כנראה שכשה´ מתגלה אלינו במידת הכעס יש לכך סיבה, כמו שלכל מעשה של ה´ יש סיבה. האורחות צדיקים נותן לנו כיוון להבין למה ה´ מתנהג במידת הכעס ואנחנו כששמים לב לכך צריכים לפעול ולהבין שמשהו לא כשורה אצלנו אם נמשיל ליחסי הורים וילדים, אלף אלפי הבדלות כי בכל זאת להורים יש יצרים אנושיים, ההורים לא רוצים לגרום סבל לילד שלהם ויכול להיות שהם לא כועסים בכל כוחם עליו אבל הם מבינים שבאמצעות זה שהם מראים לו שהם כועסים הוא יבין שלא עשה כשורה. כך גם ביחסים שלנו עם ה´, אם הוא לא היה מראה לנו פנים זועפות, ומתגלה אלינו במידת הכעס לא היינו מבינים שעשינו דברים לא טובים ועלינו להתחזק ולהשתפר.
אם כך, יוצא מהדברים הללו שהכעס של ה´ כלפינו רק נובע מאהבתו אלינו ומהרצון שלו שנשתפר, נעלה מעלה מעלה ונהיה עובדי ה´ טובים יותר.
מקווה שהדברים פתחו פתח קטן להבנת הנושא. אני מזמינה אותך ללמוד בעמקות על היחסים שלנו עם ה´, אפשר בספר כוזרי (עם כל פירוש שקרוב ללבך) ובכל ספר אחר שאת מוצאת לנכון ללמוד אותו.
מוזמנת להגיב ולשאול כל דבר במייל שלי או באתר.
כל טוב,
רינת rinathaber@gmail.com.
