לא נכנסתי להדרכה אבל חברה שלי נכנסה

בס"ד
שלום נשמה!
קודם כל – קבלי ח"ח גדול על הרצון להיכנס להדרכה!
תכלס, זה מה זה מעצבן!
זה פשוט לא כיף לצפות למשהו אחד ולקבל דבר אחר!
כמו ילד שרוצה מתנה אחת ובסוף קונים לו אחרת!
ולא רק שהוא לא קיבל את המתנה שהוא לא רצה אלא שפתאום הוא רואה שוואלה, החבר הכי טוב שלו קיבל את מה שהוא רצה!
איזה באסה זה!
ה´, אתה רואה שאני בול מתאימה לגדולות, הן רוצות שאהיה איתן, אני רוצה להיות איתן אז לא יכולת לסדר את העניינים ככה שאני פשוט אהיה איתן?!
ובכלל- איך עכשיו אני אכנס להדרכה שאני בכלל לא רוצה? איך?
אני פשוט מרגישה בלי כוחות אליהן, בלי שום מוטיבציה, כאילו הוציאו לי את כל האוויר מהבלון…

אז עכשיו את בפרשת דרכים ואת צריכה לקבל החלטה
יכול להיות שתחליטי שאת מרימה ידיים וזהו, אין אותי לשבט שרציתי – אז אין אותי לשום שבט.
וזו החלטה לגיטימית לגמרי.

מצד שני, את יכולה להסתכל על הדברים בצורה אחרת, שונה.
ב"ה לא את ולא אני מנהלות את העולם. בטח ובטח שלא המדריכה שהכניסה אותך להדרכה.
מי שמנהל את העולם, מי שמחליט, מי שקובע – הוא הקב"ה.
הקב"ה הוא זה שהחליט שאת תכנסי להדריך את הקטנטנות האלו.
הוא הביא את זה לפתח שלך, כי הוא הכי סומך עליך שתצליחי בתפקיד הזה.
הוא נותן בך את האמון הזה, ובטוח שתצליחי!
אם ככה – אז בטוח שהוא ייתן לך את הכוחות והחשק להדריך אותן.

אבל מה אם רציתי להיות במקום אחר?!
כתוב במסכת אבות: "עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו". זה נשמע כאילו אומרים לנו: סבבה, קלטנו שאת רוצה משהו אחר, לא אכפת לנו, תעשי מה שה´ אמר.
[אבל בעצם זה ממש לא ככה!]
זה שאנחנו מכופפים את רצוננו בפני הרצון הא-לוקי לא אומר שאנחנו מבטלים את עצמנו שלנו.
בפיזיקה יש חוק שאם מכווצים חומר כלשהו אנחנו רק מחזקים אותו.
אותו הדבר כאן, בעצם זה שאת משלימה עם הרצון של הקב"ה שתהיי במקום שאת נמצאת – את רק מחזקת את עצמך. את רק תביאי לעצמך עוד ועוד כוחות.
נכון, במבט ראשון זה לא ממש הפיס אוף קייק שלך להיות עם הקטנטנות.
אבל לפעמים יש מצבים שבהתחלה נראים לא נוחים או לא מתאימים ובהמשך אנחנו בעצם מבינים שיש לנו כאן אפשרות אדירה לצמוח, אפשרות עצומה לעשות יותר טוב.
יכול להיות שברגע שתתחילי את ההדרכה ותראי את השבט תרצי להישאר איתן ויהיה לך טוב ובכלל לא תתבאסי שאת איתן.
השאלה היא איך את מסתכלת על המצב – האם מתוך "יואו, חבל שנכנסתי אליהן" או מתוך "הקב"ה שלח אותי לכאן אז בואו נראה איך אני מוציאה את ההכי טוב מאיפה שאני".
חפשי ומצאי איזה מעט טוב! בעצם, הרבה טוב!

ובנוגע לחברה שלך – נכון, זו התמודדות. במיוחד אם היא חברה טובה.
קודם כל – את יכולה לדבר אתה, לספר לה מה את מרגישה וגם שאת קצת מאוכזבת. תוכלי לנסות להסביר לה את המקום שלך וככה במקום להרוס את החברות, דווקא תחזקו אותה. במקום להתבשל במיץ של עצמך ולקנא בה, את יכולה לספר לה על מה שאת מרגישה ואולי היא תוכל גם לעזור לך ולתמוך בך.
חוצמזה, כמו בכניסה להדרכה, ברגע שאת מבינה שהקב"ה שם אותך במקום שלך ואותה במקום שלה אז זה הרבה יותר מרגיע. הרי ה´ רוצה שיהיה לנו הכי טוב שבעולם, אז הוא יודע מה טוב לכל אחת.

יקירתי – המון הצלחה בהדרכה!
מקווה שתבחרי את הבחירה הנכונה בשבילך!
שנתחזק הרבה באמונה שלמה בקב"ה!
ואם תרצי עוד לדבר – אני כאן!
בת-חן
batchenoh@gmail.com