אני בת 15 ואני אוהבת לקרוא את כל החוברות האלה של הלימוד לחופש (שזה משו בקטנה, לא באמת כמו שזה נשמע)ומתחברת לכל הפעולות האלה על שמירת נגיעה, דתי או לא דתי וזה.. הבעיה שבכל הדברים האלה אומרים שאתה צריך לנסות להתחבר לזה ואז יהיה הרבה יותר קל. כאילו אם תעשה את זה מתוך שמחה ורצון וזה אז זה יהיה הרבה יותר פשוט… אם ככה אז כבר מזמן הייתי מתפללת בבוקר והולכת צנוע… הבעיה שלי זה שאני לא רוצה לנסות להתחבר. כי אני לא אוהבת ללכת ארוך וכן באלי לדבר עם בנים והכל, אז אני בכלל לא רוצה לנסות ללמוד הלכות צניעות באהבה ושמחה או מה שזה לא יהיה… ובשומקום לא כתוב ולא שמעתי מה אפשר לעשות במצב הזה… אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי, אפילו קצת… תודה רבה(:
שלום לך
קודם כל, את אוהבת לקרוא את החוברות האלו וזה כבר יפה מאד. את כותבת שזה 'בקטנה', אבל תרשי לנו בכל זאת להתרשם..
את כותבת, שאת לא רוצה להפסיק לעשות את מה שאת עושה ומה לעשות במקרה הזה.
אני חושב שאפשר ללכת בשני כיוונים.
קודם כל, יש טוח מאד רחב של 'ללכת קצר' ושל 'לדבר עם בנים'. אולי תנסי לחשוב קצת – האם יש בגדים קצרים שאת מרגישה שקצת 'מוגזם' ללכת איתם? האם קרה שדיברת עם בנים אבל בעצם עברת איזה גבול? אם אחת התשובות היא 'כן' – אז כאן יש נקודה חשובה מאד של חיבור. את יכולה לומר לעצמך – אני אמשיך ללכת קצר, אבל עד גבול מסוים, בגלל שלא טוב לי לעבור את הגבול הזה.
דבר שני, ברוך ה', התורה היא מאד גדולה, ויש הרבה תחומים מעבר לצניעות/תפילה/דיבור עם בנים. מה בקשר לשמירת הלשון? מה בקשר לעזרה להורים? מה בקשר ללימוד הלכות שבת? אני מאמין שאפשר למצוא כל מיני תחומים שאת כן מתחברת ואוהבת ושם יותר להתחזק
מקוה שהועלתי מעט, תגובות תתקבלנה בשמחה במייל שלי
טוביה
tsbias1@gmail.com
