לא רוצה לפחד

בס"ד

שלום לך,

התרשמתי מהכנות שבמכתבך, ואני מאוד מזדהה עם התחושה שאת מתארת. לחיות ולפעול מתוך פחד והכרח הוא דבר מאוד לא נעים, ובוודאי שאין זה רצון ה´ מאיתנו. התורה כותבת בכמה מקומות שמטרת כל התורה והמצוות שנתן לנו ה´ היא "לטוב לך" (ראי דברים ה,כט. ו,יח. ו,כד. י,יג). גם הרמח"ל, המסדר ב"מסילת ישרים" את שלבי עבודת ה´, מדגיש בראשית פרק א´ את מטרת התהליך כולו: "האדם לא נברא אלא כדי להתענג על ה´ ולהנות מזיו שכינתו". ה´ אינו מפחיד! הוא אבינו, הוא אוהבנו והוא רוצה בטובתנו. "אהבתי אתכם, אמר ה´!" (מלאכי א, ב).

את כותבת שאת רוצה לעבוד את ה´ ולקיים את מצותיו מתוך רצון ושלמות ולא מתוך פחד וכורח. אני חושב שאת צודקת לחלוטין בכך. התורה עצמה אומרת לנו "ואהבת את ה´ א-להיך", ורש"י במקום מפרש: "ואהבת – עשה דבריו מאהבה, אינו דומה עושה מאהבה לעושה מיראה. העושה אצל רבו מיראה – כשהוא מטריח עליו (מצוה עליו דברים קשים) מניחו והולך לו". נדמה לי שזה בערך מה שאת מרגישה, לא כן?

ישנו גם הבדל בין בני האדם בעניין זה. הרמח"ל בספרו "מסילת ישרים" עוסק בין השאר במוטיבציות השונות לעבודת ה´. לדבריו, ישנם אנשים שהמניע שלהם לעבודה הוא יראת העונש, וישנם אנשים שהרצון שלהם הוא דוקא לעשות את הדברים לשמם מתוך הבנת הערך הפנימי שלהם. אפשר להוסיף על דבריו, שמי שהטבע שלו נוטה לדרך השניה, יתקשה מאוד לעבוד על פי הדרך הראשונה, והוא עלול להרגיש כבול וחנוק. אך על אדם כזה לדעת, שאי הנוחות שלו נובעת דוקא מתוך כך שנפשו מסוגלת לעבודת ה´ ברמה גבוהה יותר, ודוקא לכן הוא מרגיש קושי לעבוד במדרגה נמוכה.

לכן, אם נדבר קודם על הדברים שאיתם את כן מרגישה הזדהות פנימית, כדאי שבאמת תשתדלי להתחבר אליהם יותר, לחוש את הטוב והיופי שבהם, ולומר לעצמך שאת עושה אותם מתוך רצון חופשי וטבעי ולא מתוך הכרח, שכן היית עושה אותם בכל מקרה. כבר אמרו חז"ל שהעובד מאהבה, שכרו כפל כפליים העובד מיראה. אם ניתנה לך היכולת לעבוד את ה´ מאהבה, אל תזניחי את היכולת הנפלאה הזו!

אמנם, אי אפשר לעבוד את ה´ רק עם אהבה, וגם היראה היא דבר חשוב. הזוהר הקדוש ממשיל את האהבה והיראה לשתי כנפיים של ציפור: כדי לעוף צריך את שתיהן… היראה שאני מדבר עליה כאן אינה דוקא יראת העונש, אלא המוכנות לעשות את רצון ה´ גם אם לא תמיד אנחנו מבינים או מזדהים אתו, וגם כאשר הדבר לא קל. המוכנות הזו אמורה לבוא מתוך הבנה שה´ הוא זה שברא אותנו ומכיר אותנו הכי טוב, וכל מצוותיו הן לטובתנו. ממילא אנו מוכנים להתחייב אליו גם כאשר איננו מבינים מדוע הוא מצוה דבר זה או אחר. הרי כל המצוות מקרבות אותנו לה´ ומביאות אותנו לטוב נפלא. כיצד אנו יכולים לוותר אפילו על אחת מהן? אבל גם כאן – ראוי שהאדם ישתדל להתבונן וללמוד את ענייני המצוות המוטלות עליו כדי לפתח יותר ויותר הזדהות ורצון פנימי לעשות אותן. אני מאחל לך שתזכי לאהוב את ה´ ולהתקרב אליו, והוא יתברך ישיב לך כפל כפליים.

כל טוב ובהצלחה, אם תרצי תוכלי לשוב ולכתוב אלינו.

יוסף
yosefr@shoresh.org.il