היי, יש לי בעיה עם עצמי …
אני מסתכלת על העבר שלי, בתור ילדה בת 10-15
ויש לי תסכולים מהם. כיום אני בת 17 , בוגרת וחכמה, אך שאני מסתכלת על פעם יורד לי הדימוי העמי. עשיתי לעצמי מלא פדיחות. הייתי ילדה אהבלה במובן השיכלי (חחחח..) ולא פעם שאני נזכרת בדברים שאמרתי או שעשיתי בא לי להפליק לעצמי סטירה כמה בור הייתי. עכשיו אני מבינה שזה טבעי ילדה קטנה להיות טמבלית אבל זה הורס אותי כי אוליי אז בזמנו הרגשתי שלמה ומושמת אני חוששת שלא ארגיש בעתיד אותו דבר שאני מרגישה לעבר שלי, על ההווה כעת,על ההיום……. שונאת את מי שהייתי פעם. איך אוכל לבוא אל העתיד בלי ספקות וביטחון?
[פעם שמעתי איש חכם שאמר לי כך : "כשתהיי גדולה, אל תזלזלי במה שעשית או אמרת כשהיית קטנה".]
שלום לך יקרה!
אנו בכל רגע נתון עוברים שינויים, גדלים ומשתנים. כמה שזה נשמע מוזר- מי שאת היום זו לא מי שתהיי מחר וגם לא מחרתיים.
בגדול כן. את אותה אחת. אבל קורה משהו בנפש שלנו היא עוברת שינויים. את השינויים האלה לא רואים מהיום לאתמול, ולפעמים גם לא מהחודש לחודש שעבר. השינויים הגדולים נמדדים בפרספקטיבה של זמן. ואז אנו מתירים לעצמינו לשפוט אותם כ"טובים" או "פחות טובים".
את מדברת בדיוק על אותה פרספקטיבה של זמן שבמבט לאחור את ניראת לעצמך לא רק קטנה בגיל אלא גם בצורת החשיבה, ההתנהגות וההתנהלות.
את נזכרת במה שאמרת או עשית וכל מה שעולה לך בראש זה:" איך הייתי יכולה להיות כזו- טיפשה/ חסרת רגישות/ תמימה/ חצופה" ועוד ועוד.
והנה, את עומד לך כאן- כמה שנים אחרי, ומסתכלת על עצמך כמו שאז, לפני כמה שנים ראית את עצמך- "כבוגרת וחכמה" ותוהה לעצמך, אם בעוד כמה שנים לא תמותי מבושה מול עצמך על איך שהיית אז, כלומר היום.
בעצם, מהתבוננות במציאות הזו, נראה שההווה בהכרח חייב להיבנות על משהו מהעבר. ואת, כמו שאת עכשיו וטוב לך עם עצמך ואת חושבת על עצמך דברים טובים, ב"ה, זה [בזכות] אותם דברים שאמרת/ עשית/ חשבת בעבר.
הבחירות הקודמות שעשית, כולל הטעויות שעשית הם אלה שמעמידים אותך פה על מקומך הטוב. וכל תקופה וגיל בחיים יש נושאים מסוימים ורמה מסוימת התואמת לגיל ולתקופה.
הרי לא הגיוני לצפות מילדה בכיתה ח´ שעסוקה מאוד מאוד בעולמה החברתי להתנהל במריבה עם חברה באותה צורה שהיינו מצפים שילדה בכיתה י"א תתנהל במריבה עם חברה.
כשמבינים שההנהלות הזו מתאימה לאותה תקופה אז המבט אחורנית עושה פעולה אחרת: במקום רברס (= הורדת הדימוי העצמי) אנחנו מסתכלים במראה הקדמית כדי לתכנן את העקיפה הבאה (=לומדים איך לדלג על טעויות שעשינו בעבר ולבחור בדרכים אחרות להתמודדות).
פתחתי באמירה של אותו אדם שאמר לי-"כשתהיי גדולה, אל תזלזלי במה שעשית או אמרת כשהיית קטנה", ועם אמירה זו אסיים, כי זו תמצית דבריי.
האדם הזה לא אמר לי- עכשיו- כשאת גדולה, אל תזלזלי במה שעשית או אמרת כשהיית קטנה. במילים אחרות הוא אמר לי- את תמיד יכולה להיות יותר גדולה ממה שאת עכשיו, מה שאומר שגם אם עכשיו את מעריכה מאוד את עצמך ואת מעשייך, אם לא תביני שיש להם ערך ומשמעות שבונים את אישיותך גם בעתיד, אז יגיע זמן אחר, בו תחשבי שאת גדולה יותר ותזלזלי גם במה שאת מאמינה ומעריכה עכשיו.
מאחלת שתמיד תראי את הטוב בעצמך, ואת המשמעות שיש לכל מעשה שאת עושה היום ובעתיד!
אין כמוך,
תמר
Tomight100@gmail.com