לאן ה' נעלם? לא שומעים ממנו!

שלום וברכה,
שאלת שאלה נהדרת!
[אם היית שואלת אותה לפני שנה – שנתיים], הייתי אומר לך את כל התשובות שהכרתי עד אז:
הקב"ה עשה לעם ישראל הרבה ניסים, שאין בהם ספק משום שעברו במסורת נאמנה. ראי על כך:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=42638
כל עולם הטבע מעיד על הבורא. את כותבת שהתרגלת שהשמש זורחת, אבל האם זה מוריד במשהו מהעוצמה שבדבר? אני רגיל כל יום להדליק את המחשב, האם פירושו של דבר שאף אחד לא יצר אותו? ואם מחשב לא נוצר במקרה, אז אחת על כמה וכמה שעולם כל כך מורכב ומפליא נוצר במקרה…
ראי על כך:
חברה שלי לא מאמינה שיש אלוקים: https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=41943
איך אפשר להאמין אם זה מבוסס רק על הרגש? https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=39915
ראה גם: נס קריעת הכינרת: https://www.kipa.co.il/kids/show.asp?id=4578
למה אין ניסים היום? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=1930
[אבל בדורינו זכינו לעוד תשובה]. תשובה של חיים.
תשאלי כל תושב בגוש קטיף, כמעט לכל אחד יש כמה סיפורים אישיים על כך שב'מקרה' הפצמ"ר פיספס אותו, בכמה שניות או בכמה סנטימטרים. אני עצמי שמעתי ממקור ראשון, מחבר שלי שגר שם, על שלשה ניסים פרטיים שלהם.
אני מעתיק לך דוגמא אחת קטנה, מתוך אתר "מוריה" – משהו שכתב תושב הגוש שאינו שומר תורה ומצוות:
*************************************
אני מצטט כל מיני פסוקים וזה קצת משונה כיון שאני לא אדם דתי. אבל כשרואים כל כך הרבה ניסים מתחילים לחשב קצת וזהו הבנתי אנחנו "שליחי ציבור" ולכן אנחנו לא נפגעים.

זה לא רק אני. ראיתי הרבה פעמים שאמבולנסים כבאיות ולנדרוברים נכנסים לתוך זירות של פיגועים רותחים, אש מכל הכיוונים ו… כלום. אנחנו נמצאים בתוך חדירות של מחבלים. הם יורקים עלנו אש תופת מכל הכלים ו… כלום. ממש "חסיני אש". אין לזה הסבר חוץ מהענין של "שלוחי מצווה".
[אי אפשר לומר "מקרה"]. זה לא סיפור אחד שמישהו היה יכול לומר מקרה. יש כל כך הרבה מקרים כאלו, [אלפים אלפים]. אתה שואל אותי איפה קורים הנסים. בכל הגוש. אין מקום פה בגוש שלא ראה ניסים. זה הכל כמו ירושלים הקדושה. הכל פה קדוש. בכל מקום קורים כאן ניסים. אין כאן מקום אחד שלא זכה לניסים.
יש בנווה דקלים חצר אחת שנפלו בה עשרות אם לא מאות של פצמרים. זו חצר שמסביבה גרות ארבעה משפחת: כהן, אדם, דהן וסוקול. כל רכב של אחת המשפחות הללו התרסק מפצמ"ר. כל בית ספג פגיעה ישירה. כל החצר מלאה בורות של פצמרים. ותקשיב טוב. חוץ מפגיעות ברכוש שום דבר. אף אחד לא נפגע. יש דבר כזה בעולם??!!
כל החצר הזאת אולי חמישים שישים מטר מרובע וכל מטר שם ספג פגיעות וברוך השם החצר הזו כל היום שוקקת חיים מילדים וילדות שמשחקים בלי פחד. האם אתה חושב שמישהו עזב את המקום הזה?
זה משהו שאין לו הסבר!!
היינו בצה"ל – ראינו קרבות אבל דברים כאלה לא ראינו בשום מקום.
באתר הנ"ל יש קובץ עם הרבה סיפורים מדהימים, ואפשר להזמין דרכו גם ספר שמכיל המון סיפורים, שהם רק מיעוט קטן מכל מה שיש…
[מתוך ההקדמה לספר:]

ניסים גדולים כמו שמתרחשים היום בגוש קטיף, לא היו בעם ישראל מאז יצאנו לגלות. כשרואים נס של יום אחד לא רואים את הכל. רק כשרואים את כלל הניסים מתברר גודל הנס. הסיפור של שלושים ותשע הסקאדים ש(כמעט) לא גרמו אסון בנפש נחשב בעיני רבים "נס גמור" ובצדק. סיפור הנס בגוש קטיף הוא הרבה מעל ומעבר. למעלה מחמשת אלפים פגזי מרגמה וטילי נ"ט, כמעט ללא פגע!!!.

מה מעורר סיפור הנס בארץ?

סיפורים אלו מעוררים את אהבת ה'. כשיודעים שאלוקים איתנו, שהוא אוהב את עמו, שהוא מגן על תושבי גוש קטיף כמו נשר שמגן בגופו על צאצאיו. שהוא אומר: "מוטב יכנס החץ בי ולא בבני"!! למעלה מחמשת אלפים חיצים!! מי יכול להשאר אדיש מול האהבה הזו!!

מה מעורר סיפור הנס בשמים?

"מְהֻלָּל, אֶקְרָא ה' וּמִן-אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ". (בפרק יח) על סמך הפסוק הזה ואחרים הסביר מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א כי סיפור נסים מעורר ניסים אחרים שיבואו. "הודו להשם כי טוב". ותזכו להמשך ניסים – "כי לעולם חסדו".

מה אנחנו לומדים מכל הנסים הללו?

אשת מנוח אמרה לבעלה: "לו חפץ ה' המיתנו – לא הראנו ה' את כל זאת!". אם ה' חפץ להשמיד את גוש קטיף – לא היה עושה לנו ניסים גלויים כל כך.

חייבים להודות על הרעה! כשם ..

נכון, היו גם אסונות –אבל גם סיפורי האסון מדהימים לא פחות מסיפורי הנס. אנו מבקשים מהקב"ה שיזכנו להודות על הטובה.

המלאך השומר על תושבי גוש קטיף אין לו מנוחה. מי יודע? אולי לא מלאך שומר עליהם. אולי הקב"ה בעצמו כדכתיב: "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל".

[ולסיום, עוד סיפור אחד] – אני מכיר את האדם שמסופר עליו אישית:
משפחת ע' גרים בכפר דרום, בקרוואן העשוי קרטון ועץ בלי שום חלק של בטון משוריין וכד'. ולמה הם גרים בקרוואן ולא בבית ממוגן?

כי יש כל כך הרבה אנשים שמעונינים לגור בכפר דרום ואין מבנים פנויים לגור בהם. אנשים לא מוכנים לוותר על מגורים במקום שהשגחת השם ניכרת בו, אז הם גרים גם בקרוואנים.

יום אחד אומרת האשה לבעלה:
למה אתה יושב בסלון?
זה נראה לי מסוכן!

"מסוכן?!" שאל נתנאל.
"הלא אלוקים בכל מקום, בכל מקום אפשר להינצל ובכל מקום אפשר להיפגע!"

"אף על פי כן", ביקשה האשה, "תעבור לחדר השני".

הבעל שמע בקול אשתו ועבר לחדר השני. אלפית שניה אחרי שעזב את הסלון פגע פצמ"ר רב עוצמה ופירק את הסלון לרסיסים. לא נשאר בסלון הבית שביב אחד שלם של עץ.

אם היה סיפור אחד, היינו אומרים – טוב, קורה.
אם היו שלשה כאלה, זה היה מעורר מחשבה.
אם היו עשרה, כבר היינו יודעים שקורה כאן משהו.
אבל זה סיפור אחד מתוך אלפים!!!
אי אפשר להישאר אדישים!

אני מקווה שעזרתי,
חיים טובים ושמחים
יעקב,
yaakov@makshivim.org.il