לדים ופלאפונים בשבת

שלום רב,
וסליחה על האיחור בתשובה
ראשית, השאלה שלך היא נכונה, יש הבדל עקרוני בין לד לבין פלורסנט ונורת להט, כיון שאכן בלד הטכנולוגיה היא לא עובדת על נורת להט, אלא על זרם שעובר דרך הלד, וגורם לחומר שבתוכו לפלוט אור. תכף נתייחס לשאלה הזו.

ההלכה בשבת ובכלל בנויה על שני דברים, על יסודות ההלכה ועל יסוד המסורת, המסורת היא לא רק מה שעם ישראל מקבל דור אחר דור, אלא בכל דור מה שעם ישראל מחליט באופן כללי, זה החלטה שהיא גם יכולה להחשב כמסורת. הלכה לעומת זאת היא הולכת בכללים ברורים ומדוייקים, דין אחרי דין מהפוסקים לגמרא ולמשנה או לתורה.
כשמגיעים מכשירים חדשים, חשמליים, או אפילו אחרים, מיד קמים הפוסקים ומנסים קודם כל לבא מבחינה הלכתית לדון בהם למה לדמות אותם, ואיך להבין אותם, ככל שהזמן עובר המכשירים משתכללים ומתחדשים, ועולם ההלכה מנסה לדמות את הדברים המחודשים לדברים שהיו כבר, ולנסות לומר זה כזה. הגמרא נתנה לנו את הכלים בכך שלא כתבה דינים יבשים, אלא הביאה לנו את כל הדיון שהיה בבית המדרש, ועסק בכל סוגייה כך אנחנו יכולים להבין את המניעים של הפסיקה בכל הלכה בצורה מסוימת, ולנסות לדמות את הדברים שיש היום לסוגיות, ולדיונים שדנו בהם פעם.
למשל, להניח אוכל על הפלטה הוא דיון ישן שכבר נידון בעבר בגמרא בשבת, אמנם שם הדיון הוא על תנורים מסוגים שונים שהיו בשימוש בעבר, אך אין ספק שפלטה דומה לאחד הכלים האלו, לפי הדיונים ההלכתיים שהיו אז, התירו להניח אוכל על הפלטה.
שהגיע אור הנורה אכן אסרו כל ישראל להשתמש בו, וכמה טעמים נאמרו בזה מבחינה הלכתית.

לגבי אור של לד, אשר חוץ מסגירות של מעגלים חשמליים, (שגם זה לא ברור שיש שם) אין עוד דברים שקורים, מבחינה הלכתית עוד לא מצאו בו בעייה (אני חייב לומר, שיש רבנים שראיתי שכותבים שאדם שמדליק לד בשבת עובר על איסור תורה, ולכן לא הייתי עושה את זה גם מבחינה הלכתית אך הדעה הנפוצה בין פוסקי ההלכה שבלד אין דמיון הלכתי לדברים שהיו נוהגים בעבר).
יחד עם זאת, כפי שהזכרנו בהתחלה ההלכה לא בנויה רק מהלכה, אלא גם ממסורת, אני יכול לתת לזה דוגמא טובה מדבר אחר, ולהסביר את הכלל:
לסוע באופניים בשבת, מה האיסור? למה? לא ברור בדיוק מה האיסור, אבל עם ישראל קיבל על עצמו במסורת (גם כאן יש אחד מהפוסקים שהתיר, אבל לא התקבלו דבריו בפועל) וכל עם ישראל קיבל, שלא לסוע באופניים בשבת
האם יש כאן איזו מלאכה שאסורה בשבת? האם זה אסור בגלל שזה דומה לדין אחר שכתוב בגמרא? כנראה שלא, אבל יש לזה ברירות בין שומרי השבת שרכיבה על אופניים אינה מתאימה לשבת, ולכן קיבלו על עצמם עם ישראל במסורת שלא לסוע באופניים.
אותו דבר לגבי לד, נכון שבאופן הלכתי אין מקור שאומר שהדבר אסור בשבת, ולכן השימוש בפלאפונים וכו´ יתכן שיכול להיות שאינו אסור מההיבט ההלכתי (אם כי וודאי שיש שם בעיות נוספות של מלאכת כותב ודברים כאלו, שזה וודאי אסור מדרבנן!!! גם לכתוב בלד, כי גם כתיבה שאינה מתקיימת אסורה בשבת מדרבנן!! צריך לשים לב לזה) אבל מבחינת המסורת, עם ישראל קיבל על עצמו, באופן די ברור שלא משתמשים עם זה בשבת!

ונסביר קצת יותר:
יש בגמרא מושג שנקרא ´עובדין דחול´, זה מושד שכולל בתוכו כל מיני דברים שאסורים, אבל לא בגלל שיש בהם איזו מלאכה אסורה, אלא בגלל שאם יהיו מותרים בשבת יהפכו את השבת ליום חול, האיסור הזה הוא איסור כולל, שבא לומר שכל מה שעם ישראל קיבל שלא לעשות בשבת נכנס למונח ´עובדין דחול´. הדבר הזה נכנס תחת הקטגוריה הזו.

ונוסיף עוד הסבר: התורה היא אמנם גם אוסף של הלכות, אבל היא גם דרך חיים של עם ישראל, אדם שחי לו ונוהג אחרת מדברים של כל עם ישראל, למרות שהוא (כאילו) מקיים את כל התורה כולה, אבל כיון שהוא לא מתנהג כמו עם ישראל, אז לא ניתן להסתכל עליו בתור חלק מהציבור היהודי, הצביון היהודי של השבת, אינו רק אדם שמקיים את אוספי הדינים שלוקטו מהגמרא, אלא גם אדם ששומר את השבת כמו עם ישראל:
´ושמרו [בני ישראל] את השבת [לעשות את השבת לדורותם] ברית עולם, [ביני ובין בני ישראל] אות היא לעולם´

סיכום: האיסור על פלאפונים בשבת הוא איסור הלכתי גמור של כותב שאסור מדברי חכמים, האיסור על לדים בשבת אינו נובע ממקור הלכתי אלא מקבלת עם ישראל, שהיא מחייבת, אולי אפילו יותר ממקור הלכתי.
מקווה שעזרתי
עקיבא
akivamakshivim@gmail.com

אני מצרף לך כאן מאמר על איסור לדים בשבת:
http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=491