לימוד אישי, לא מאחרים

שלום רב לשואלת היקרה, (וסליחה על האיחור בתשובה… קורה…)
ראשית, כל הכבוד לך על הרצון להעמיק ולחקור, אנשים רבים חיים את חייהם, והעמקה ביחס של התורה לכל עניין ושלב בחייהם פחות מטרידה אותם משום מה, מה שמטריד אותם זה דברים כמו מה ללבוש, ומה לאכול, 'אדם דואג על דמיו, ואינו דואג על ימיו'.
בשאלתך את מציינת, ובצדק, כי אינך רוצה להבין מאנשים אחרים מה ה' רוצה מאיתנו, אלא את רוצה לברר זאת לבד, כיון שהאמת היא סובייקטיבית, לכן את רוצה לברר את הדברים בעצמך, לראות את המקורות שהיו לעיני הרב שהחליט מה שהחליט, ואת רוצה להחליט מה את חושבת, ולפי זה לגבש לך עמדה מעצמך, מבלי להזדקק לעמדות אחרים.
הרעיון שלך הוא רעיון מצויין, ברור שמקורות חז"ל הם הם יסודות התורה, שמהם מפתח כל אחד ואחד את שיטתו ועמדתותיו ביחס לכל נושא שהוא, ואם כן מה יותר פשוט וטוב מכך שכל אחד שירצה לברר מהי השקפתו ודעתו בנושא מסויים, פשוט יפתח בעצמו את כל המקורות הרלוונטיים ויברר דרכם מה היא דעתו התורנית בנוגע לנושא הזה.
לכן, הייתי שמח מאוד להביא לך מעין דף מקורות, מהתנ"ך, מהמשניות, מהגמרות ועד מקורות מימינו אנו, היית פותחת את המקורות בפנים, ומבינה בעצמך איך את רואה את היחס ביהדות לגוף.
אמנם, יישום של הבירור הזה מול המקורות מהתנ"ך המשנה התלמודים והמדרשים, ועד לראשונים והאחרונים, אינו פשוט כלל וכלל, ניתן דוגמא, ונסביר את החסרונות שבבירור כזה:
'במקרה' למדתי הבוקר בגמרא דיון בדיני צדקה, והפלא ופלא, שני אמוראים בגמרא עם שתי דעות הפוכות לגמרי, מביאים לדעותיהם מקור משני פסוקים זהים! כל אחד מביא את אותם פסוקים כמקור לדבריו, וכל אחד מפרש אותם בצורה הפוכה… מבלבל!
עוד דוגמא ניתן להוסיף ממשהו אקטואלי, מחאת האוהלים, יש רבנים שטוענים בתוקף שמחאות והפגנות אלו הם חזון הנביאים ממש, ומצטטים פסוקים כראייה לדבריהם, אחרים אומרים שהפסוקים מוצאים מהקשרם, והם לא קשורים כלל למחאות העכשוויסטיות, איך זה יתכן, אותו פסוק, שני פירושים? (כמובן, זה לא התחיל מהיום, כפי שראינו וגם בפרשנות התנ"ך קורה הרבה שיש שני פירושים הפוכים לגמרי!)
אדם לומד בבית מדרש, מתחנך ומתבסם מדברי התורה שהוא לומד, ולאור לימודו במהלך השנים הוא בא ואומר: 'בא תראה, מה שמדברים עליו, כתוב במפורש בישעיה', ואחר שלמד בבית מדרש אחר יבין באותו פסוק בישעיה אחרת, איך זה קורה?
כאן צריכה להכנס ההבנה, ש'אלו ואלו דברי אלקים חיים', מתוך הבנה והערכה לאנשים שהשקיעו ולמדו כל חייהם, וחיים כל חייהם את דברי התורה, ואת מקורותיה, אנחנו מבינים שיש אנשים שמבינים יותר מאתנו איך לפרש כל פסוק ומקור, זאת מכיון שהם עסקו כל חייהם בתורה ובהגותה, מכח זה אנחנו גם יודעים שיש שני אנשים ששניהם רואים אותו מקור, וכל אחד מפרש אותו בדרך אחרת, ובכל זאת שניהם מכוונים לאמת האלוקית, כיון שהאחד למד וגדל במקום שבו הוא התחנך ולמד את התורה באופן מסויים, והשני גם הוא למד במקום שבו התחנך ולמד תורה באופן אחר, וכל עוד כוונתם לשם שמיים, שניהם למדו הרבה תורה בחייהם, ושואפים לחקר האמת, אז המחלוקת היא הוספת דעות בתורה, ולא רק שאלה מה עושים.
(חשוב גם לדעת שלהבנה של גדולי תורה מתוך המקורות יש גבול, שהרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל מתחם, הרמב"ם עושה חישוב גדול ומסביר בפירוט מדוע כל חשבון השנים של השמיטות הוא לא נכון, ולמרות זאת מכיון שהמסורת קבעה אחרת "[הקבלה והמעשה] עמודים גדולים בהוראה ובהן ראוי להתלות", כלומר, למרות שהוא למד אחרת, בכל אופן כיון שיש מסורת מה צריך לעשות כך פוסקים.)
דוגמאות אלו מביאות אותנו להבין את החסרונות שבפרשנות אישית לפי מקורות ספציפיים: א. [ניתוח פרשני] – הרבה פעמים על מנת להבין מקורות ולפרשם בצורה נכונה צריך להשוות בין מקורות בכמה מקומות, ובלי לימוד רחב היקף לא נוכל להבין בצורה נכונה את מה שכתוב במקור באופן מעשי. ב. [גישה למקורות] – פעמים רבות ישנם מקורות קיצוניים מאוד שמתייחסים לנושא מסויים, אלא שיש מקורות אחרים שממתנים את הגישה הזו, לא תמיד המקורות המתונים יותר עוסקים באותו נושא, לפעמים הם עוסקים בנושא קרוב, שממנו ניתן להשליך לנושא שבו עוסקים. וכמובן, כל אחד לפי עניינו והרגשתו, ומתוך לימודו הרחב, מחליט איזה מקור לקבל בתור מקור עיקרי, ואילו מקורות לקבל בתור מקורות צדדיים.
היום ישנה הרגשה בעולם הויקיפדיה, והגוגל, שכל מידע נמצא בעולם, ורק צריך להביא אותו אלי, וחסרון הידע, אינו חסרון בלימוד, אלא חסרון רק בקריאה, רק תגגל את הערך הנדרש ותדע בדיוק כמו ד"ר לרפואה, רק תגיע לערך המתאים בויקיפדיה, ותדע את כל הדברים בהיסטוריה טוב יותר מהמרצה, ב"ה זכינו שיש הרבה ידע שנמצא לידינו בלחיצת כפתור, אבל שום דבר לא יכול להחליף שעות של התמדה, ושל לימוד, ואין מה לעשות רופא תמיד יבין טוב יותר במשהו מסויים, מאדם אחר, גם אם הוא קרא לפני כמה דקות מאמר בדיוק בנושא הרפואי שעליו הם דנים, כי מה לעשות, אין מה שיחליף את הלימוד המעמיק, שנובע מתוך הכרות עם הגוף, ועם תפיסת העולם הרפואית, כך גם כאן, פתיחת מקורות אינה מספיקה בשביל להבין וליצור יחס אישי לנושא מסויים, אלא צריך לבא מתוך גישה רחבה ומבוססת, במקורות רבים והסתכלות רחבה.
אף על פי כן הייתי חושב, שבמידה מסוימת, תוכלי לבצע את שני הדברים יחד, ללמוד בלימוד אישי, ולפתוח את המקורות, ומצד שני בלימוד מודרך, איך ניתן לעשות זאת? ניתן לקחת כמה ספרים שמתייחסים לעניין, שנכתבו על ידי אנשים שעסקו רבות בנושא, (לפי מה שהבנתי הבירור שאת רוצה לערוך הוא בעניין הצניעות, אז ספר כמו כותנות אור הוא ספר מתאים, אם הבנתי לא נכון, אשמח לתיקון) לפתוח את המקורות שמובאים בהם, ולעיין בהם, לבחון איך כותב הספר הבין את המקור, ולראות מה את אומרת על המקורות, ואיך את רואה אותם. לאט לאט תוכלי לבנות לך גישה שנובעת גם מהמקורות, וגם מספרים שקראת בנושאים האלו, ואז מצד אחד תוכלי ליצור לעצמך גישה עצמאית, ומצד שני להתחבר ללימוד התורה באופן רחב יותר.

כל הכבוד ובהצלחה!
עקיבא
Akiva.ka@gmail.com