למה אהרון לא התפלל גם (כמו משה) כדי להיכנס לארץ ישראל, ואם הוא כן התפלל למה זה לא מוזכר בתורה??
שלום לך.
לפני הכל אני חייב לומר שב'מקרה' בשבת הסתכלתי ברפרוף על אחד מעשרות עלוני פ"ש שלקחתי מהבית כנסת הביתה, וראיתי רק את השאלה שלך כתובה שם. לא המשכתי לקרוא הלאה. ב'מקרה' אני נבחרתי לנסות לענות על השאלה שלך… איך שקיבלתי את השאלה חיפשתי בגניזה את העלון הספציפי שמביא תשובות בשם 'ילקוט מעם לועז', ומצאתי.
אז הנה התשובה –
ילקוט מעם לועז שואל את השאלה שלך (דברים א עמוד רג) ועונה –
1. לאהרון היתה נחת וזכות גדולה שבניו ירשוהו ויכנסו לארץ, לכן לא הפציר כל כך להיכנס לא"י. משה רבינו לא זכה לזה, ולכן הפציר כל כך. (תולדות יצחק, בגדי אהרון)
2. אהרון היה עתיד להינות מעיקר המצוות התלויות בארץ ( תרומות, מתנות כהונה וכו') ולא רצה שמישהו יחשוד בו שלכן הוא מתפלל כל כך. (תולדות יצחק וצדה לדרך)
3. משה רבינו השיג מעלה מעל כולם, שרק צדיקים בגן עדן יכולים להגיע אליה לפי מדריגתם. לכן לא רצה למות, כי הרי השיג את גן עדן בחייו, ואהרון שלא היה יכול להשיג מעלת משה בעודו בחייו ביקש למות שעה אחת קודם כדי להשיג מעלה זו בגן עדן (תנחומות אל).
4. אהרון ראה ברוח הקודש שנשמתו תתגלגל בעזרא הסופר שייכנס לארץ ויבנה את בית המקדש, אבל נשמת משה רבינו גנוזה תחת כסא הכבוד ושוב לא יוכל להיכנס לארץ (כלי חמדה פרשת חוקת ועוד)
5.אהרון ידע שכיון שהגזירה שלא ייכנסו לארץ היתה עם שבועה – כל שבועה שיש עמה גזירה אינה בטלה, אבל משה חשב שהשבועה הותרה כי ה' אמר לו להנחיל לבנות צלופחד ( ע"פ רש"י במדבר כז יב), או כי נכנס לנחלת בני גד וראובן (ברש"י) או כי משה רבינו טען שהגזירה היתה על שניהם שלא ייכנסו, אבל כשמת אהרון – נדר שהותר מקצתו הותר כולו. (בגדי כהונה, ועוד)
כל טוב,
שלמה, חברים מקשיבים