איך אפשר לדון לכף זכות את החרדים שאינם מתייחסים ליום ירושלים? הרי "גם הם היו באותו נס" והישוב היהודי בארץ ניצל ממוות לחיים בניסים גלויים, והכותל המערבי ומזרח ירושלים עברו לידינו. למה הם לא עושים יום הודיה לה'??
ב. כשהיה את הגזרה על גוש קטיף (נקווה שהיא הסתיימה) – למה נראה שלא כ"כ היה אכפת להם, הרי אנחנו אחים שלהם, למה הם לא דאגו לנו והתפללו עלינו? לא אכפת להם? (למרות ששמעתי שהיו ישיבות חרדיות שעשו יום תענית ותפילה, אבל משום מה לא נראה שזה מייצג את הרוב).
כואב מאוד שציבור חשוב כ"כ, כאילו ח"ו "מנותק" מהשמחות של העם ומכאביו, כאילו שהם רק בתוך ה"ד' אמות" של הלכה, ואיפה כלל ישראל???
שלום וברכה.
השאלה שלך מפריעה גם לי ואשמח אם היא תופנה למישהו חרדי. בכל זאת אכתוב מה שנראה לי.
קודם כל, אנחנו ודאי דנים לכף זכות את החרדים כי אנחנו יודעים שמאוד איכפת להם מכלל ישראל. הם עוסקים בקירוב עם ישראל לאביהם שבשמים ועוסקים בכך הרבה הרבה חרדים. אז ודאי שהסיבה שהם לא מתייחסים ליום ירושלים ולא כ"כ התייחסו לגוש קטיף אינה נובעת מחוסר איכפתיות. אז ודאי שכוונתם לשם שמים, בודאי אם אנחנו עוסקים בגדולים שבהם אבל באמת לא דוקא, אלא הציבור החרדי בכללו הוא ציבור שאיכפת לו מעם ישראל, רק שהוא מבחין בין עם ישראל לבין מדינת ישראל.
נראה לי שהם חוששים (שאינו מנותק במציאות) שהזדהות עם ערכי המדינה והצטרפות ליום שמאורגן על ידי הציבור הכללי, עלולים להביא גם לקליטה של דברים שליליים מתוך אנשים שעדיין אינם שומרי תורה ומצוות.
אמנם גם אני לא מבין איך החשש הזה יכול לבטל את חובת ההודאה לה', ולכן כתבתי שאשמח אם תפני אותה לרב חרדי "מוסמך".
יש כאן עניין נוסף, שהציבור החרדי לא נחשף מספיק למושג "כללות האומה" בצורה אמיתית, מתוך לימוד מעמיק של הספרים העוסקים באופן ישיר במושג זה, אשר המרכזיים שבהם הם: הכוזרי, כתבי המהר"ל והראי"ה זצ"ל, שסידר וליבן את מושג "כלל האומה" לאורך ולרוחב, בעיקר בספר 'אורות'. היות ומושג זה לא התברר ונלמד כראוי – מתוך התורה -היחס למוסדות המדינה והצבא, שפעמים רבות מתנהלים ע"י אנשים שאינם יראי שמים, נשאר קר, ואין הם מסוגלים לראות את החיוב והטוב שיש בעצם קיומם של הגופים הללו, למרות החסרונות הרוחניים של העומדים בראשם.
אמנם גם כאן התשובה לא ברורה לי לגמרי, כי ביום ירושלים היו ניסים שגם אם לא נראה אותם מתוך מבט של "כללות האומה", זה לא מוריד מחובת ההודאה לה'.
הראי"ה קוק זצ"ל כתב אגרת לאגודת ישראל (מובא באגרות ראי"ה ח"ב אג' תקמ"א), בה הוא טוען, שאי אפשר לנצח את התנועה הציונית החילונית והשפעתה, משום שהיא אחזה במושג "כלל האומה", שזהו כח רוחני איתן, ואף שרבים ממנה לא הבינו את משמעות מושג זה. ועל כן כל עוד אגודת ישראל לא תרגיל את לשונה, הלך רוחה ומחשבתה, במושג זה של "כללות האומה", לא תוכל לתקן, לכוון ולהשפיע השפעה אמיתית על כלל האומה.
מי יתן, ונזכה שיצמחו בעם כולו אנשי אמונה, גדודי אמונה, וגדולי אמונה, שיפיצו אורם חוצה, להשיב את ישראל, לכל פלגיו, לאביהם שבשמים.
בצפיה לישועה
חברים מקשיבים.
