למה הפרוזדור כל-כך ארוך?

שאלת הגולש

אם העולם הזה הוא רק פרוזדור והעולם הבא הוא הטרקלין, למה צריך שהפרוזדור יהיה ארוך כל-כך? אם גן-עדן הוא טוב כל-כך אז לא עדף להגיע אילו קודם?
וזה לא שיש לי מחשבות על התאבדות- ואני גם לא חושבת שאני אגיע ישר לגן-עדן, אבל למשל אנשים שנותנים הרבה צדקה- והם זוכים לאריכות ימים.
וגם תחיית המתים- אם מישהו כבר הגיע לטרקלין ולגן עדן – למה להחזיר אותו לפרוזדור?

ואני מבקשת שאם אתם מפרסמים את השאלות, אז שהאימייל שלי לא יתפרסם.

תודה.

תשובה

שלום לך.
אני חושב ששאלתך נובעת מקצת בלבול במושגים. נעשה בהם סדר ואז אני מקווה שהדברים יהיו ברורים יותר.
יש נטייה בעולם לבלבל בין העולם הבא לעולם הנשמות. עולם הנשמות הוא העולם שאחרי המוות, עולם שבו הנשמה מתחזקת בעולם עליון, עולם שכולו רוח, וזה כפי מעלתה ופעולותיה בעולם הזה. זה עדיין לא העולם השלם ביותר, שהרי חסר בעולם הזה תיקון לגוף. הרי גם הגוף היה שותף במעשי המצוות, ומדוע לא יקבל שכר?
שכרו של הגוף הוא בעולם הבא, שהוא העולם שאחר תחיית המתים והוא תכלית העולם. בעולם זה הנשמה והגוף יצעדו יד ביד מתוך התאמה ויהנו יותר ויותר מזיו השכינה, כפי יכולתם והכנתם בעולם הזה.
על פי הבנה זו, שמבוססת על דברי הרמח"ל בספרו 'דרך ה", אפשר גם להבין מדוע אריכות ימים היא ברכה. ככל שיהיה לנו יותר זמן בעולם הזה, נוכל יותר לעשות טוב ולזכות לטרקלין גדול יותר. אין הטרקלין מצב קבוע, אלא מצב המשתנה מאדם לאדם כפי מה שהוא פעל בעולם הזה, ולכן זה טוב שלאדם יהיה יותר זמן בעולם הזה, יותר זמן להשתפר, להשתנות, לעשות טוב וכו'.
דוקא בגלל שהעולם הבא הוא טוב כל כך, הוא דורש הרבה הכנה. כמו כל דבר בחיים, מה שבא בקלות – הולך בקלות, אין לאדם קשר אמיתי אליו. מה שבא בעמל – זה של האדם באמת, יש לו סיפוק אמיתי ממנו.
רק עוד נקודונת חשובה – כל הדברים שכתבנו כאן הם די 'אנוכיים'. ישנה תפיסת עולם שצריך להיות מודעים אליה ולשאוף כלפיה על אף שהיא עדיין רחוקה מאיתנו, והיא להיות משמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס, בלי חשבונות של עולם הזה ועולם הבא, איפה השכר וכו', אלא מתוך הבנה שהקב"ה רוצה שנגלה את שמו בעולם הזה ולכן, בגלל שאנו רוצים לעשות זאת, טוב לנו להיות פה, ויפה שעה אחת של מעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, שבהם לא תהיה לנו אפשרות לעשות זאת יותר.
ועוד נקודונת קטנה – את כל הנושאים האלה צריך 'לשים במקום'. אל תטעי לייחס להם יותר מדי חשיבות, כי זה עלול סתם לבלבל ולהלחיץ. עבדי את ה' בשמחה ותסמכי עליו – תאמיני לי שהוא עושה את עבודתו טוב מאוד ונאמן לתת שכר לעובדיו.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
ymvy@walla.co.il

ד בכסלו התשסה

קרא עוד..