למה הקב"ה ברא אותנו? מה יוצא לו מזה?

שלום וברכה,
זו שאלה חשובה ואנסה לענות עליה בצורה קצרה על פי דרכו של הרמח"ל.
הקב"ה הוא הטוב המושלם, ומי שטוב תמיד מיטיב לאחרים; כשאין בעולם אף אחד – למי הוא ייטיב ?? לכן הוא ברא אותנו – כדי שיוכל להיטיב לנו בצורה המושלמת ביותר .
יופי, אז אם כך – למה אנחנו לא חיים עכשיו בגן עדן ונהנים עד השמיים ???
כי מי שמקבל כל הזמן הנאות בלי שום מאמץ והשקעה מצידו – מתבייש. נניח שדוד שלי קנה לי מחשב שלשום, אופנוע היום, D.V.D מחר ורולס רויס מחרתיים, וככה כל יום מתנה אחרת עם חיבוקים ומחמאות עד השמיים – אני אתבייש כי לא נעים לי לקבל בלי שזה מגיע לי , בלי שהשקעתי מאמץ בשביל זה.
אני אגיד לו "תודה אבל לא תודה, לא נעים לי רק לקבל ולקבל".

אז אם נחיה בעולם שרק נהנים בו הנאות רוחניות וגשמיות מושלמות – נרגיש בכלל לא נעים, ואז מטרת הבריאה מתפספסת ! הקב"ה רוצה להיטיב לנו – ואנחנו מרגישים לא נעים! זה הטוב המושלם ???

כדי שלא נתבייש אנחנו צריכים לעבוד ולהשקיע בשביל לקבל.
זו הסיבה שהקב"ה נתן לנו יכולת להשקיע, לעבוד ולשנות את עצמנו כך שלא נתבייש כשנקבל את הטוב ממנו, ואז תתקיים מטרת הבריאה : להיטיב לעולם בשלמות.

אם היה חוק טבע שכל אחד יזנק בבוקר לשחרית או ילמד תורה בחשק והתלהבות – אז איזה השקעה יש כאן ???
ואם היה חוק טבע שכל אדם חייב להעליב מישהו שפגע בו –אז איך נוכל לקבל טוב מהקב"ה אם הוא טוב ואנחנו רעים ???

לכן חוק הטבע הוא – בחירה חופשית, חופש מוחלט להחליט אם ללכת בדרך הטובה בה הקב"ה יכול להיטיב לך, או בדרך ההפוכה שבה הקב"ה לא יכול להיטיב לך כי תתבייש.
חופש = האדם חשוף ליצר הרע שמושך אותו לבחור ברע, אך גם מושפע מהיצר הטוב שמושך אותו לטוב. השכר והטוב הוא על ההשקעה מול היצר הרע וחשיפת הטוב שבנו.

חופש הבחירה קיים רק בשביל דבר אחד – בשביל שנוכל להתאמץ בעבודת ה' ולקבל את הטוב בכבוד ולא בבושה. מי שלא מקיים את מטרת הבריאה ובוחר ברע נענש אוטומאטית, כי הוא נברא כדי להתאמץ לבחור בטוב ואם הוא בוחר ברע, אז אין הצדקה שיחיה בכלל, כי לא זאת מטרת הבריאה, לכן העונש הוא תוצאה אוטומאטית של החטא. אמנם הקב"ה ארך אפיים ומחכה לתשובה וגם כאשר מעניש – זה ברחמים, ומאמין בכל אחד ואחת שידעו לבחור בטוב ולהאיר את עצמם ואת העולם.
ראה גם: למה הקב"ה ברא את העולם הרי הוא לא צריך שום דבר? http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=873
בהצלחה רבה,
שלמה, חברים מקשיבים